פיז"ה 2025: ישראל איבדה 38 נקודות בקריאה, 41% מהתלמידים מתחת לרמה 2, והנפילה הגדולה היא דווקא למעלה

ב-8 בספטמבר 2026 פרסם ה-OECD את תוצאות פיז"ה 2025, והכותרות בישראל נגמרו באותו יום: התוצאות הגרועות אי פעם. מה שלא הודפס הוא הפירוק שבטבלאות הדוח עצמו: מי בדיוק ירד, כמה נשאר מהמצטיינים, ומה ה-OECD מצא על האופן שבו התלמידים הישראלים ענו על השאלות.

מה מבחן פיז"ה 2025 מדד, ומה היה בו חדש?

פיז"ה (PISA) הוא המבחן הבינלאומי של ה-OECD לבני 15, שנערך אחת לשלוש שנים ובודק לא ידע בית-ספרי אלא יכולת להשתמש בו: להבין טקסט, לפתור בעיה מתמטית שמוצגת במילים, להסיק מסקנה מנתונים. במחזור 2025 השתתפו יותר מ-760 אלף תלמידים מ-91 מדינות וכלכלות, והתחום המרכזי היה מדעים; קריאה ומתמטיקה נמדדו כתחומי משנה, ולראשונה נוסף תחום של פתרון בעיות חישוביות. בישראל נבחנו 7,335 תלמידים מ-215 בתי ספר, מדגם שמייצג כ-141,400 בני 15, כ-88% מהשנתון, וה-OECD כותב שכל נתוני ישראל עמדו בתקני האיכות.

לאתר שעוסק באנגלית יש סיבה נוספת להתעניין דווקא במחזור הזה. פיז"ה 2025 כלל בפעם הראשונה מבחן באנגלית כשפה זרה, קריאה, האזנה ודיבור, שהוצע רק למדינות שבהן אנגלית אינה שפת ההוראה. ישראל השתתפה בו, עם מדגם נוסף של תלמידים מאותם 215 בתי ספר, וה-OECD מודיע שתוצאות האנגלית יפורסמו ב-2027. עד אז, מה שיש בידינו הוא התחום שכל שפה זרה נבנית עליו: הבנת הנקרא בשפת האם.

לפי ה-OECD, בשלושת התחומים תוצאות פיז"ה 2025 הן הנמוכות ביותר שנצפו אי פעם בישראל, ונמוכות באופן מובהק מאלה של 2018, 2015 ו-2012 (הערת המדינה לישראל, 8 בספטמבר 2026).

כמה ירדו הציונים של ישראל בפיז"ה 2025?

טבלה I.2.6 בדוח מפרטת את השינוי בציון הממוצע בין 2022 ל-2025 לכל מדינה: ישראל מינוס 38 בקריאה, מינוס 25 במתמטיקה ומינוס 23 במדעים. הממוצע של 35 מדינות ה-OECD ירד גם הוא, ב-14, ב-9 וב-3 בהתאמה, כלומר הירידה של ישראל בקריאה גדולה פי שניים וחצי מהממוצע, ובמדעים כמעט פי שמונה. בציונים: מדעים 442 לעומת 482 בממוצע OECD (טבלה I.2.1), פתרון בעיות חישוביות 444 לעומת 500 (טבלה I.2.4), וקריאה ומתמטיקה 436 ו-433, שהם 474 ו-458 של 2022 פחות השינוי שבטבלה. לפי הטיימס אוף ישראל, שקרא את טבלאות הנספח ביום הפרסום, ממוצעי ה-OECD בקריאה ובמתמטיקה הם 461 ו-463.

* חושב כאן מציון 2022 והשינוי שבטבלה I.2.6; אותם מספרים דווחו על ידי הטיימס אוף ישראל ב-8 בספטמבר 2026 מטבלאות הנספח. ממוצעי ה-OECD לקריאה ולמתמטיקה לפי אותו דיווח: 461 ו-463.

בין 2022 ל-2025 ירד הציון הממוצע של ישראל ב-38 נקודות בקריאה, ב-25 במתמטיקה וב-23 במדעים, לעומת 14, 9 ו-3 בממוצע 35 מדינות ה-OECD (OECD, PISA 2025 Results Volume I, טבלה I.2.6).

כמה תלמידים בישראל לא מגיעים לרמת המינימום?

רמה 2 היא הסף שה-OECD מגדיר כמינימום: תלמיד שמגיע אליה בקריאה יכול לזהות את הרעיון המרכזי בטקסט באורך בינוני ולמצוא בו מידע לפי קריטריון מפורש. ב-2025 מגיעים אליה 59% מהתלמידים בישראל בקריאה (69% בממוצע OECD), 54% במתמטיקה (65%) ו-60% במדעים (74%). ב-2022 היו אלה 70%, 63% ו-68%. כלומר תוך שלוש שנים נוספו 11 נקודות אחוז לתלמידים מתחת לסף בקריאה, 9 במתמטיקה ו-8 במדעים; ולעומת 2015, כותב ה-OECD, שיעור התלמידים מתחת לרמה 2 גדל ב-14 נקודות אחוז במתמטיקה, ב-14 בקריאה וב-9 במדעים.

הצד השני של ההתפלגות מספר סיפור שכמעט לא דווח. ב-2022 היו בישראל 11% תלמידים ברמה 5 ומעלה בקריאה, מעל ממוצע OECD של 7% באותה שנה; ב-2025 נותרו 5%, מתחת לממוצע של 6%. במתמטיקה ירדו המצטיינים מ-8% ל-5% (ממוצע 8%) ובמדעים מ-6% ל-4% (7%). ה-OECD מציין שבקריאה הפער בין העשירון העליון לתחתון דווקא הצטמצם בין 2022 ל-2025, וזו הדרך הסטטיסטית לומר שהחזקים ירדו יותר מהחלשים.

59% מהתלמידים בישראל מגיעים לרמה 2 ומעלה בקריאה בפיז"ה 2025, לעומת 70% ב-2022 ו-69% בממוצע OECD, ושיעור המצטיינים בקריאה ירד מ-11% ל-5% (OECD, הערות המדינה לישראל, 2023 ו-2026).

מי ירד יותר: התלמידים החזקים או החלשים?

זה הממצא המרכזי של העמוד הזה, והוא נמצא בטבלה I.2.10 של הדוח, שמפרקת את השינוי בציון המדעים בין 2022 ל-2025 לפי רבעוני רקע חברתי-כלכלי. בישראל הרבעון החלש ביותר עלה ב-7 נקודות. הרבעון החזק ביותר ירד ב-30. הפער ביניהם הצטמצם ב-37 נקודות, לעומת 13 בממוצע ה-OECD (שם: החלשים פלוס 5, החזקים מינוס 8), וזו ההצטמצמות הגדולה ביותר מבין כל המדינות שבטבלה; אחריה קטאר (34) וגאורגיה (27). התוצאה: הפער החברתי-כלכלי בישראל, שב-2022 היה 124 נקודות במתמטיקה לעומת 93 בממוצע OECD, עומד ב-2025 על 82 נקודות במדעים, כמעט זהה לממוצע של 85.

חשוב לקרוא את זה נכון. פער שהצטמצם כי החזקים נפלו הוא לא שוויון, וה-OECD עצמו מבחין בין השניים: לאורך העשור 2015 עד 2025 הוא כותב שהפער בישראל נשאר יציב והירידה הייתה דומה בשני הקצוות; ההתכווצות היא של שלוש השנים האחרונות בלבד. עוד נתון מאותו פרק: 59% מהתלמידים הישראלים משתייכים לרבעון הבינלאומי העליון של הרקע החברתי-כלכלי, וגם הם מקבלים במדעים 486 בלבד, ציון שבסינגפור, בטייוואן ובמקאו תלמידים מרקע דומה עוברים בהרבה.

בין 2022 ל-2025 ירד ציון המדעים של הרבעון החברתי-כלכלי החזק ביותר בישראל ב-30 נקודות בעוד הרבעון החלש ביותר עלה ב-7, והפער הצטמצם ב-37 נקודות לעומת 13 בממוצע ה-OECD (OECD, PISA 2025 Results Volume I, טבלה I.2.10).

איפה ישראל עומדת מול העולם במדעים?

ה-OECD לא מפרסם דירוג, אבל טבלה I.2.1 מסדרת את 91 המשתתפות לפי ציון המדעים, ואפשר לספור. ישראל, על 442, במקום ה-44, על אותו ציון עם צ'ילה ומעל איסלנד (441); בין 38 מדינות ה-OECD היא במקום ה-33, כשמתחתיה איסלנד, יוון, קוסטה ריקה, קולומביה ומקסיקו. הפער לממוצע ה-OECD, 40 נקודות, הוא כשנתיים של לימודים לפי קנה המידה של הדוח. ובאותו פרק ה-OECD מונה את ישראל, יחד עם בולגריה, לוקסמבורג, מלטה, איחוד האמירויות וזמביה, כמדינות מתחת לממוצע עם פיזור ציונים גדול במיוחד, סטיית תקן של יותר מ-105 נקודות: התלמידים הישראלים רחוקים זה מזה יותר מכמעט בכל מדינה אחרת.

מה ה-OECD מצא על האופן שבו התלמידים הישראלים ענו על המבחן?

נספח A1 של הדוח בודק האם הירידה בקריאה היא אמיתית או תוצר של המדידה, ומסקנתו היא שהיא אמיתית, אבל שהמנגנון שלה הוא בעיקר ירידה ביכולת להתרכז בטקסט: שיעור התשובות ה"חפוזות", לא נכונות ומהירות יותר מ-99% ממי שענה נכון, כמעט הוכפל בממוצע ה-OECD בין 2018 ל-2025 והגיע לכ-9%. ישראל מופיעה בנספח הזה שלוש פעמים בשמה. במתמטיקה, כותב ה-OECD, הגידול בתשובות החפוזות בין 2022 ל-2025 היה הגדול ביותר בסרביה, במלטה ובישראל. במבחן המדעים, שבו אותן שאלות הוצגו בתחילת המבחן ובסופו, הירידה בביצועים לאורך המבחן, מדד לעייפות, עברה 4 נקודות אחוז רק בבולגריה, בישראל ובתאילנד. ובקריאה, ישראל היא אחת משבע מדינות בלבד שבהן הפער בין תלמידים מהגרים לילידי המדינה התרחב בין 2018 ל-2025, לצד ארגנטינה, קרואטיה, לטביה, לבנון, צפון מקדוניה וסרביה.

שאלוני התלמידים מוסיפים את ההקשר. 37% מהתלמידים בישראל מסכימים שבית הספר היה בזבוז זמן (24% בממוצע OECD); 37% דיווחו שהחסירו לפחות יום לימודים בשבועיים שלפני המבחן (22%), 45% החסירו שיעור (24%) ו-63% איחרו (50%), מספרים שכמעט לא זזו מ-2018. 33% מדווחים שחבריהם לכיתה מוסחים ממכשירים דיגיטליים ברוב שיעורי המדעים (28%), ובישראל התלמידים האלה מקבלים 22 נקודות פחות, פי שניים מהממוצע; 30% לומדים בבית ספר עם איסור על טלפונים לעומת 49% בממוצע. ו-50% מהתלמידים לומדים בבית ספר שמנהלו מדווח שמחסור במורים פוגע בהוראה, לעומת 39% בממוצע, מה שמחבר את הדוח הזה למחסור במורי האנגלית שמדדנו.

37% מהתלמידים בישראל מסכימים שבית הספר היה בזבוז זמן, לעומת 24% בממוצע מדינות ה-OECD, ו-37% החסירו יום לימודים שלם בשבועיים שלפני המבחן, לעומת 22% (OECD, הערת המדינה לישראל, PISA 2025).

האם המלחמה מסבירה את הירידה?

המבחן נערך במרץ-אפריל 2025, בעיצומה של המלחמה, ושר החינוך ייחס לה את התוצאות והציג מכתב ממנהל החינוך ב-OECD, אנדראס שלייכר, שכתב כי יש לבחון את התוצאות לצד התנאים שבהם התלמידים לומדים. שני דברים בדוח עצמו ראויים לעמוד ליד ההסבר הזה. הראשון: הירידה היא כללית. ממוצע ה-OECD בקריאה ירד ב-11 נקודות בין 2018 ל-2022 ובעוד 14 בין 2022 ל-2025, וה-OECD מתאר את השלוש שנים האחרונות כתקופה של ירידה מואצת ברוב המדינות, בלי מלחמה. השני, מנספח A1: ברוב המדינות, כותב ה-OECD, התוצאות של 2025 נובאו כבר בתוצאות PIRLS 2021 של אותם ילדים כשהיו בכיתה ד', ולכן שורש הירידה נמצא כנראה בשנות הילדות המוקדמות של בני ה-15 של היום ולא בהכרח בתופעות שאחרי 2022.

מה שהמלחמה לא מסבירה הוא גודל הפער מהממוצע: 38 נקודות בקריאה מול 14, ו-23 במדעים מול 3. וגם לא את הצורה שלו. אם הירידה הייתה תוצאה של פינוי, מילואים ואזעקות, היינו מצפים שהיא תפגע קודם במי שיש לו הכי פחות משאבים לפצות עליה. הטבלה אומרת ההפך: הרבעון החלש ביותר עלה, והרבעון החזק ביותר, שבו נמצאים רוב התלמידים שהמערכת סומכת עליהם להגיע לחמש יחידות ול134 באנגלית, הוא שנפל.

מה זה אומר על האנגלית של בני ה-15 בישראל?

פיז"ה מודד קריאה בשפת ההוראה, עברית או ערבית, לא באנגלית. אבל קריאה בשפה זרה נבנית על אותם שרירים בדיוק, היכולת להחזיק טקסט ארוך בראש, לחבר בין שני מקורות, לקרוא לאט כשצריך, וה-OECD מצא שאלה המיומנויות שנשחקו ביותר. תלמיד שנמצא מתחת לרמה 2 בעברית לא יעבור את סף תוכנית הלימודים באנגלית, ובמבחן תנופה של ראמ"ה לתשפ"ה, שהאתר הזה ניתח במבחני תנופה באנגלית, רק 22% מתלמידי כיתות ט' עומדים בדרישות. 41% מתחת לרמה 2 בקריאה ו-78% שלא עומדים בדרישות באנגלית הם אותו סיפור משני צדדיו.

ב-2027 יפרסם ה-OECD את תוצאות מבחן האנגלית של פיז"ה, קריאה, האזנה ודיבור, והמספר הזה יהיה המדידה הבינלאומית הראשונה של אנגלית מדוברת של תלמידים ישראלים, משהו שאף מבחן ארצי בישראל עדיין לא מודד. עד אז, כל מה שידוע על הדיבור מגיע ממדידות של בוגרים, מציוני ה-TOEFL ועד מדד EF, ובכולן הדיבור והכתיבה הן המיומנויות החלשות של הישראלים.

שאלות נפוצות

מחקרים קשורים

המחזור הקודם, פיז"ה 2022, ופער הקריאה בין החזקים לחלשים שהיה אז השני בגודלו בעולם, נמצא בפערי הקריאה של ישראל ב-PISA. המבחן הארצי באנגלית של אותה שנה במבחני תנופה באנגלית, ומה שקורה לבוגרי המערכת הזאת בציון האנגלית בפסיכומטרי ובלימודי האנגלית בצל המלחמה.