ציון האנגלית בפסיכומטרי: הממוצע, הפערים, ולמה זה התחום שהכי קשה לשפר

בדצמבר 2026 האנגלית יוצאת מהבחינה הפסיכומטרית ועוברת לבחינה נפרדת. לפני שהיא נעלמת, כדאי לקרוא מה 65,347 הנבחנים של 2024 אומרים עליה: זה התחום עם הפער הגדול ביותר בין עברית לערבית, הפער הגדול ביותר בין גברים לנשים, והרווח הקטן ביותר ממבחן חוזר. שלושת הממצאים האלה הם אותו ממצא.

מה הציון הממוצע באנגלית בפסיכומטרי?

מאל"ו מפרסם מדי שנה דוח סטטיסטי מלא על הבחינה, והדוח לשנת 2024 מכסה 65,347 נבחנים בארבעה מועדים ובשש שפות. ממוצע ציון תחום האנגלית עמד על 109.2, כמעט זהה לממוצע החשיבה המילולית (108.1) ומעט מתחת לחשיבה הכמותית (111.0). הציון הכללי הממוצע היה 554.4. עד כאן, שלושה תחומים שנראים דומים. ההבדלים מתחילים ברגע שמפרקים את הממוצע.

שני דברים חשוב לדעת לפני שממשיכים. הדוח לא כולל את מועד פברואר 2024, המועד המיוחד שנוסף אחרי שמועד דצמבר 2023 פוצל בגלל המלחמה, כך שהמספרים מתארים ארבעה מועדים רגילים. ומספר ההיבחנויות גדול ממספר האנשים: 45.7% מההיבחנויות ב-2024 היו של נבחנים חוזרים, ולזה יש משמעות גדולה בהמשך.

לפי הדוח הסטטיסטי של מאל"ו לשנת 2024, ממוצע ציון תחום האנגלית בבחינה הפסיכומטרית היה 109.2 בקרב 65,347 נבחנים, לעומת 108.1 בחשיבה מילולית ו-111.0 בחשיבה כמותית.

איך ציון האנגלית משתנה לפי שפת הבחינה?

זה הפער הראשון, והוא הגדול מכולם. נבחנים בשפה העברית קיבלו באנגלית 114.2 בממוצע; נבחנים בשפה הערבית, שהם כמעט 30% מכלל הנבחנים, קיבלו 96.7. ההפרש, 17.5 נקודות, גדול מהפער בין אותן שתי אוכלוסיות בחשיבה מילולית (14.5) וגדול פי שלושה מהפער בחשיבה כמותית (5.9). בקרב נבחנים בפעם הראשונה הפער אפילו רחב יותר: 111.9 מול 90.5.

למה דווקא באנגלית? כי היא התחום היחיד בבחינה שמודד שפה זרה ולא חשיבה. נבחן בערבית פותר את החשיבה הכמותית בשפת אמו, ושם הפער כמעט נסגר. את האנגלית הוא לומד כשפה שלישית, לרוב בבית ספר שבו גם המורה לא דובר אותה מלידה, ועם פחות חשיפה יומיומית מחוץ לכיתה. הבחינה לא יוצרת את הפער הזה; היא מודדת אותו במדויק.

למה פער המגדר הכי גדול דווקא באנגלית?

הפער השני מפתיע יותר. ב-2024 ניגשו לבחינה 26,970 גברים (41.3%) ו-37,547 נשים (57.5%). בחשיבה מילולית אין ביניהם כמעט הבדל: 108.4 מול 107.9. בחשיבה כמותית הפער הוא 8.6 נקודות לטובת הגברים. ובאנגלית הוא הגדול מכולם: 115.4 מול 104.7, 10.7 נקודות. בקרב נבחנים בעברית הפער הוא 11.2 נקודות (120.5 מול 109.3), ובקרב נבחנים בערבית 7.0 (101.1 מול 94.1).

מאל"ו עצמו מציע הסבר, וכדאי לצטט אותו במקום לנחש: "הסבר אפשרי לממצאים אלו הוא שהגברים שיכולתם נמוכה בוחרים שלא להיבחן כלל, ואילו הנשים שיכולתן נמוכה בוחרות להיבחן בכל זאת". כלומר, חלק מהפער הוא ברירה, לא יכולת: אוכלוסיית הגברים שניגשת לבחינה מסוננת יותר. אבל ההסבר הזה אמור לפעול באותה מידה בכל שלושת התחומים, והוא לא: בחשיבה מילולית הפער נעלם. משהו באנגלית עצמה, ככל הנראה כמות הדיבור והחשיפה מחוץ לבית הספר, מוסיף לפער מעבר לברירה.

האם היבחנות חוזרת משפרת את האנגלית?

זה הממצא החשוב ביותר בדוח למי שמתכונן, וכמעט אף אחד לא מצטט אותו. כמעט מחצית מההיבחנויות הן חוזרות, וכל היבחנות נוספת מעלה את הציון הכללי: מ-534.0 בפעם הראשונה ל-566.7 בשנייה ול-620.2 מהשישית ומעלה. אבל השיפור לא מתחלק שווה בין התחומים. בחשיבה כמותית היבחנות שנייה מוסיפה 7.0 נקודות, בחשיבה מילולית 5.5, ובאנגלית 3.9 בלבד. אחרי שש היבחנויות ומעלה הכמותי עלה ב-18.3 נקודות, המילולי ב-14.0, והאנגלית ב-11.4.

היבחנות שנייה בפסיכומטרי 2024 הוסיפה בממוצע 3.9 נקודות באנגלית, 5.5 בחשיבה מילולית ו-7.0 בחשיבה כמותית (מאל"ו, דוח סטטיסטי לשנת 2024, טבלה א-4; ההפרשים חושבו כאן).

ההסבר הוא ההבדל בין טכניקה למיומנות. את פרקי החשיבה הכמותית אפשר ללמוד: סוגי שאלות חוזרים, שיטות פתרון, ניהול זמן, וכל היבחנות נוספת מוסיפה תרגול שנצבר. האנגלית לא עובדת כך. אוצר מילים והבנת משפטים ארוכים נבנים מחשיפה ומשימוש לאורך זמן, וקורס הכנה של כמה שבועות מוסיף להם מעט. זו הסיבה שהתחום הזה מתאים פחות לבחינת יכולת חד-פעמית, וזו בדיוק הסיבה שהוא עוזב אותה.

באיזה גיל ציון האנגלית הכי גבוה?

בממוצע הכללי נראה כאילו האנגלית נופלת בגיל 18 עד 20 (102.7) ומזנקת בגיל 22 עד 25 (116.1), אבל זו בעיקר אשליה של הרכב: 68% מהנבחנים בערבית ניגשים בגיל 18 עד 20, לפני הלימודים, ואילו רוב הנבחנים בעברית ניגשים בגיל 20 עד 25, אחרי השירות. כשמסתכלים בתוך כל קבוצה, העקומה כמעט שטוחה: נבחנים בעברית מקבלים 113.6 מתחת לגיל 18 ו-116.2 בגיל 22 עד 25; נבחנים בערבית 93.5 ו-98.9 בהתאמה.

המסקנה המעשית: הגיל לא מעלה את האנגלית, השימוש מעלה. מי שדוחה את הבחינה בשנתיים בלי לדבר אנגלית בינתיים יגיע עם אותו ציון בערך. מי שמדבר אותה בעבודה, בטיול או בלימודים מגיע עם ציון אחר, וזה נכון בכל גיל.

מה משתנה בדצמבר 2026?

ב-15 בפברואר 2026 הודיע מאל"ו שהחל ממועד חורף (דצמבר) 2026 תחום האנגלית מופרד מהבחינה הפסיכומטרית. הבחינה תכלול שני תחומים בלבד, חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, ורמת האנגלית של המועמדים "תיבחן אך ורק בבחינת אמירנט". הבחינה מתקצרת בשעה: מטלת כתיבה ואחריה חמישה פרקים במקום שמונה, שניים מילוליים, שניים כמותיים ואחד ניסיוני. את אמירנט אפשר לעשות בנפרד, לפני או אחרי, לאורך כל השנה.

השינוי משפיע על הקבלה החל משנת הלימודים תשפ"ח, שנפתחת באוקטובר 2027, וכל מוסד יחליט בעצמו אם לכלול את ציון האנגלית בציון הקבלה או להשתמש בו רק לסיווג לרמות אנגלית. ציוני העבר, גם של האנגלית וגם הדו-תחומיים, נשארים תקפים לפחות שבע שנים. מאל"ו מסביר שהשינוי בא "בהתאם לדרישת המועצה להשכלה גבוהה להרחיב את מגוון מיומנויות השפה הנבדקות", כלומר: בחינה של הבנת הנקרא בלבד כבר לא מספיקה, וההרחבה הבאה תפורסם בנפרד.

החל ממועד דצמבר 2026 הבחינה הפסיכומטרית תכלול שני תחומים בלבד, חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, ורמת האנגלית תיבחן אך ורק בבחינת אמירנט (הודעת מאל"ו, 15 בפברואר 2026).

הנתונים שלמעלה הם ההסבר הטוב ביותר להחלטה. תחום שבו הפער בין אוכלוסיות הוא הגדול ביותר, שבו הברירה המגדרית פועלת הכי חזק, ושבו קורס הכנה עוזר הכי פחות, הוא תחום שמודד משהו אחר מהשניים שלצידו. הוא מודד כמה אנגלית יש לך בחיים, ואת זה הגיוני למדוד בנפרד, בכל עת, ועם יותר מיומנויות מקריאה בלבד.

שאלות נפוצות

מחקרים קשורים

מה קורה עם האנגלית אחרי הקבלה, סולם הרמות באוניברסיטה ורף הפטור, נמצא בשער האנגלית לאוניברסיטה. המדריך המלא לבחינה שמחליפה את פרק האנגלית הוא מבחן אמירנט: המדריך המלא לפטור מאנגלית, ואוצר המילים שהפרק הזה דורש מפורט באוצר מילים לפסיכומטרי. הפער בין המגזרים לאורך כל מערכת החינוך נמדד בפער האנגלית במגזר הערבי.