שנתיים של מלחמה: כך נפגעו לימודי האנגלית, והפער שרק הולך וגדל

תלמיד כיתה י"ב בצפון איבד מתחילת 2020 כ-200 ימי לימוד, שנה שלמה. בעוטף עזה המספר מגיע ל-318 ימים, שנה וחצי. כשמאבדים כל כך הרבה זמן לימוד, המקצועות הראשונים שנופלים הם בדיוק אלה שדורשים רצף: אנגלית ומתמטיקה.

בשש השנים האחרונות מערכת החינוך בישראל היתה סגורה לחלוטין 118 ימים, לפי מרכז טאוב: 81 ימים בשלושת סגרי הקורונה ו-37 בארבע המלחמות. זה לבדו שווה כמעט חצי שנת לימודים תקנית (214 ימים). אבל הסגירות הארציות הן רק קצה הקרחון, כי הנזק האמיתי מתחלק בצורה לא שווה בעליל.

כמה זמן לימוד באמת אבד, ואיפה

מחשבון שפיתח חמדת אושרי טובי מהמכללה האקדמית לחינוך, המבוסס על הערכות שמרניות, מראה עד כמה גדול הפער בין מי שגר ליד הגבול לבין שאר הארץ:

"בוודאות נוצר פער לימודי של חצי שנה עד שנה בין הצפון לשאר הארץ" , פרופ' יעל גרינשטיין, אוניברסיטת תל-חי.

למה דווקא אנגלית נפגעת הכי קשה

אנגלית, כמו מתמטיקה, היא מקצוע מצטבר. כל שיעור נשען על הקודם: אוצר מילים חדש מתבסס על מילים שכבר נלמדו, וזמני פועל מורכבים נשענים על הבסיס. כשתלמיד מאבד רצף, של חודשים שלמים במקרה של מפוני הצפון שלמדו לעיתים שעתיים ביום על כיסאות של בית ספר יסודי, הוא לא רק "מפסיד חומר". הוא מאבד את הבסיס שעליו אמור היה להיבנות כל מה שבא אחריו.

וכאן הפער הופך לכפול. כפי שהראינו במחקר על מחסור המורים, המחסור במורים מוסמכים לאנגלית חמור במיוחד בפריפריה, אותם אזורים שגם איבדו הכי הרבה ימי לימוד. כלומר, התלמידים שהכי צריכים תגבור הם בדיוק אלה שהכי קשה למצוא להם מורה.

הנזק לא נגמר כשהמלחמה נגמרת

ה-OECD מעריך שאובדן של שנת לימוד שלמה מתורגם לאובדן של כ-10% בשכר לכל אורך החיים. תלמיד צפוני שאיבד שנה שלמה לא רק "יתקשה בבגרות": הוא נושא את הפער הזה לאוניברסיטה, לשוק העבודה ולשכר. וכפי שראינו בסדרת המחקרים הזו, הפער באנגלית ממשיך הרבה אחרי בית הספר, עד פער של 51 נקודות בין חיפה לדרום במדד האנגלית של מבוגרים.

חוקרי החינוך ממליצים על מנגנון פיצוי שיחזיר לפחות מחצית מימי הלימוד שאבדו. עד שזה יקרה, הדרך המהירה ביותר לצמצם פער מצטבר היא תרגול אישי ועקבי, כזה שתלמיד יכול לעשות בקצב שלו, גם מהבית, גם כשאין רצף לימודי בכיתה.