מבחני תנופה באנגלית: 36% בכיתה ו', 22% בכיתה ט', והפער שנפתח באמצע
שש שנים לא היה בישראל מבחן ארצי באנגלית. בתשפ"ה ראמ"ה חזרה לבדוק, בכיתות ט' ולראשונה גם בכיתות ו', ושני הדוחות שיצאו השנה מספרים סיפור אחד: בכיתה ו' דוברי עברית ודוברי ערבית עומדים באותו מקום בדיוק, ובכיתה ט' כבר לא.
מה זה מבחן תנופה באנגלית, ולמה הוא חשוב דווקא השנה?
מבחני תנופה הם המבחנים הארציים של ראמ"ה, הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, שהחליפו את המיצ"ב. באנגלית המבחן בודק הבנת הנקרא בטקסטים מסוגות שונות ואוצר מילים ברמה שתוכנית הלימודים דורשת, ומדווח על כל תלמיד באחת מארבע רמות ביצוע. הרמה הגבוהה היא עמידה מלאה בדרישות תוכנית הלימודים; שלוש האחרות הן עמידה חלקית, מקרבה לסף ועד פערים משמעותיים.
הדבר החשוב ביותר לדעת עליו הוא כמה זמן לא היה כזה. ראמ"ה כותבת בשני הדוחות אותו משפט: "זהו המבחן הראשון שנערך באנגלית מאז שנת תשע"ט (2018/9)". בכיתות ו' הוא נערך בתשפ"ה בפעם הראשונה אי פעם. כלומר, המספרים בעמוד הזה הם התמונה הראשונה שיש למדינה על האנגלית של תלמידיה מאז לפני הקורונה, ואי אפשר להשוות אותם לשום שנה קודמת. אפשר, וצריך, להשוות אותם זה לזה.
לפי הדוחות הארציים של ראמ"ה לתשפ"ה, 36% מתלמידי כיתות ו' ו-22% מתלמידי כיתות ט' עומדים בדרישות תוכנית הלימודים באנגלית, במבחן הארצי הראשון באנגלית מאז תשע"ט.
כמה תלמידים עומדים בדרישות תוכנית הלימודים באנגלית?
בכיתה ו' 36% מהתלמידים נמצאים ברמת הביצוע הגבוהה, עוד 15% ברמה הבינונית, 14% בבינונית-נמוכה ו-34% ברמה הנמוכה. בכיתה ט' 22% ברמה הגבוהה, 27% בבינונית, 10% בבינונית-נמוכה ו-40% ברמה הנמוכה. הרמות נקבעו לכל שכבה בנפרד, בהליך הצבת תקנים משלה, ולכן 36 ו-22 הם לא אותו סרגל: הם עונים על השאלה "כמה תלמידים יודעים את מה שתוכנית הלימודים של השכבה שלהם דורשת", וזו השאלה שמעניינת הורה.
התפלגות התלמידים לפי רמות ביצוע בהבנת הנקרא באנגלית, תשפ"ה
מתי נפתח הפער בין דוברי עברית לדוברי ערבית?
זה הממצא שבגללו כדאי לקרוא את שני הדוחות ביחד. בכיתה ו' אין פער. 37% מדוברי העברית ו-36% מדוברי הערבית עומדים בדרישות, הממוצעים הם 300 ו-301, וראמ"ה כותבת במפורש: "מדובר בשיעור דומה בקרב דוברי העברית ודוברי הערבית ואין פער של ממש בממוצע הישגיהם". יותר מזה, המגזר הדרוזי (47%, ממוצע 316) והמגזר הערבי (41%, ממוצע 308) הם שתיים מהקבוצות הבולטות לטובה בארץ, מעל הפיקוח הממלכתי (44%, 311).
בכיתה ט' התמונה הפוכה. 27% מדוברי העברית עומדים בדרישות לעומת 9% מדוברי הערבית, והממוצעים הם 306 מול 282, פער של 24 נקודות, כמעט חצי סטיית תקן. 55% מדוברי הערבית בכיתה ט' נמצאים ברמה הנמוכה ביותר. המגזר הדרוזי יורד מ-47% ל-12%, המגזר הערבי מ-41% ל-12%, והמגזר הבדואי בדרום מ-21% ל-1%, כש-86% מתלמידיו ברמה הנמוכה ביותר.
| קבוצה | כיתה ו': עומדים בדרישות | כיתה ו': ממוצע | כיתה ט': עומדים בדרישות | כיתה ט': ממוצע |
|---|---|---|---|---|
| דוברי עברית | 37% | 300 | 27% | 306 |
| דוברי ערבית | 36% | 301 | 9% | 282 |
| פיקוח ממלכתי | 44% | 311 | 31% | 314 |
| פיקוח ממלכתי-דתי | 27% | 289 | 16% | 284 |
| פיקוח חרדיבכיתה ט' 90% מהנבחנים בנות, ולא נכלל בנתון הארצי | 17% | 263 | 7% | 270 |
| מגזר ערבי | 41% | 308 | 12% | 291 |
| מגזר דרוזי | 47% | 316 | 12% | 298 |
| מגזר בדואי בדרום | 21% | 281 | 1% | 250 |
בכיתה ו' 37% מדוברי העברית ו-36% מדוברי הערבית עומדים בדרישות תוכנית הלימודים באנגלית; בכיתה ט' 27% לעומת 9%, ופער של 24 נקודות בממוצע (ראמ"ה, דוחות ארציים תשפ"ה).
שתי הסתייגויות לפני שמסיקים. אלה שני מבחנים שונים על שני מחזורים שונים של תלמידים, לא אותם ילדים שנמדדו פעמיים, ולכן מה שרואים הוא הבדל בין שני סטנדרטים בשתי שכבות ולא ירידה של מישהו. וההשתתפות בכיתה ו' לא הייתה שווה: 67% מדוברי העברית מול 87% מדוברי הערבית בגלל שביתת מורים ביום המבחן, וראמ"ה מדווחת ששקללה את הממוצעים לתיקון אי-ההשבה. גם עם שתי ההסתייגויות, הכיוון חד-משמעי: הפער באנגלית שהאתר הזה מדד בבגרות ובפסיכומטרי לא מגיע מבית הספר היסודי. הוא נפתח בחטיבת הביניים.
מה ההבדל בין הפיקוח הממלכתי, הממלכתי-דתי והחרדי?
כאן הסיפור שונה: הפער קיים כבר בכיתה ו' ונשאר. בפיקוח הממלכתי 44% מתלמידי ו' עומדים בדרישות (ממוצע 311), בממלכתי-דתי 27% (289) ובחרדי 17% (263). ההפרש בין הממלכתי לחרדי בכיתה ו' הוא 48 נקודות, כמעט סטיית תקן שלמה, ובתוך הפיקוח החרדי הבנים (249) רחוקים 35 נקודות מהבנות (284). בכיתה ט' המספרים הם 31%, 16% ו-7%, והממוצע בממלכתי גבוה ב-30 נקודות מהממלכתי-דתי וב-44 מהחרדי.
על הנתון החרדי בכיתה ט' ראמ"ה מוסיפה הערה שחשוב לצטט: 90% מהנבחנים בפיקוח החרדי הן בנות, "שכן רוב המוסדות לבנים בפיקוח החרדי הם מוסדות פטור או תרבותי-ייחודי החל מכיתה ט'". כלומר 7% הוא נתון על הבנות החרדיות בעיקר, והוא לא נכלל בממוצע הארצי של כיתה ט'. הבנים החרדים בכיתה ט' פשוט לא נמדדים, וזה ממשיך את מה שמדדנו באנגלית בחברה החרדית.
שיעור העומדים בדרישות תוכנית הלימודים באנגלית לפי קבוצה, כיתה ו' מול כיתה ט'
כמה משנה הרקע החברתי-כלכלי של התלמיד?
הרבה, ובאופן שגדל עם הגיל. בקרב דוברי עברית בכיתה ו' 42% מהתלמידים מרקע גבוה עומדים בדרישות לעומת 30% מרקע נמוך, והפער בממוצע הוא 18 נקודות (308 מול 290). בכיתה ט' זה 35% מול 17%, ו-28 נקודות (319 מול 291). בקרב דוברי ערבית ראמ"ה לא מדווחת על רקע גבוה בגלל מיעוט תלמידים, אבל בין בינוני לנמוך הפער בכיתה ו' הוא 21 נקודות (311 מול 290) ובכיתה ט' 22 (294 מול 272), כשרק 5% מדוברי הערבית מרקע נמוך עומדים בדרישות בכיתה ט'.
| קבוצה | כיתה ו': עומדים | כיתה ו': ממוצע | כיתה ט': עומדים | כיתה ט': ממוצע |
|---|---|---|---|---|
| דוברי עברית | ||||
| רקע גבוה | 42% | 308 | 35% | 319 |
| רקע בינוני | 33% | 294 | 22% | 298 |
| רקע נמוך | 30% | 290 | 17% | 291 |
| דוברי ערבית | ||||
| רקע גבוה | אין נתון | אין נתון | ||
| רקע בינוני | 44% | 311 | 14% | 294 |
| רקע נמוך | 27% | 290 | 5% | 272 |
בכיתה ט' 35% מדוברי העברית מרקע חברתי-כלכלי גבוה עומדים בדרישות תוכנית הלימודים באנגלית, לעומת 17% מרקע נמוך ו-5% מדוברי הערבית מרקע נמוך (ראמ"ה, דוח ארצי לכיתות ט' תשפ"ה, עמוד 4).
האם בנות טובות יותר באנגלית מבנים?
בקרב דוברי עברית לא, וזה עקבי עם מה שהאתר הזה מצא בפער המגדר באנגלית: בכיתה ו' 38% מהבנים ו-35% מהבנות עומדים בדרישות (ממוצעים 299 ו-301), ובכיתה ט' 28% מול 26% (308 מול 304). בקרב דוברי ערבית הבנות מובילות בשתי השכבות: 39% מול 32% בכיתה ו' (306 מול 295), ו-10% מול 8% בכיתה ט' (286 מול 276). ראמ"ה מסכמת: "נמצא פער מגדרי רק בקרב דוברי ערבית. נרשם פער של 10 נקודות בממוצע ההישגים לטובת הבנות דוברות הערבית".
מה התלמידים עצמם אומרים: ההורים, המוטיבציה או ההוראה?
לצד המבחן התלמידים ענו על שאלון עמדות, וזה החלק שהורים צריכים לקרוא פעמיים. 78% מתלמידי ו' ו-70% מתלמידי ט' מדווחים שהוריהם תומכים ומעודדים בלימודי האנגלית, וזה הנתון היחיד שאין לו שום קשר להישגים: בכיתה ו' 78% מהתלמידים ברמה הגבוהה ו-75% ברמה הנמוכה מדווחים על תמיכה, ובכיתה ט' דווקא 71% ברמה הנמוכה לעומת 66% ברמה הגבוהה. ראמ"ה כותבת בשני הדוחות: לא נמצא קשר בין יחס ההורים למקצוע ובין הישגי התלמידים.
מה שכן קשור הוא מה שקורה בכיתה ובראש של התלמיד. בכיתה ו' 72% מהתלמידים ברמה הגבוהה מדווחים על מוטיבציה וסקרנות ללמידה לעומת 53% ברמה הנמוכה, ו-67% לעומת 43% מדווחים שהוראת האנגלית בבית ספרם איכותית. בכיתה ט' הפערים הם 66% מול 49% במוטיבציה ו-54% מול 41% באיכות ההוראה, ובאופן כללי הסכמה עם כל שלוש ההיגדים יורדת בין ו' ל-ט': המוטיבציה מ-56% ל-47%, ואיכות ההוראה מ-64% ל-58%.
שיעור המסכימים עם כל היגד, לפי רמת ביצוע, תשפ"ה
כ-70% מתלמידי כיתות ט' מדווחים שהוריהם מייחסים חשיבות גבוהה ללימודי האנגלית, ולא נמצא קשר בין הדיווח הזה להישגיהם במבחן (ראמ"ה, דוח ארצי לכיתות ט' תשפ"ה).
זה ממצא לא נוח ומאוד שימושי. ההורים כבר משוכנעים; הישראלי הממוצע לא צריך שיסבירו לו למה אנגלית חשובה. מה שמבדיל בין תלמיד שעומד בדרישות לתלמיד שלא הוא אם משהו בלמידה עצמה מעורר בו סקרנות ואם ההוראה שהוא מקבל מרגישה לו טובה. אלה שני דברים שאפשר לשנות, בניגוד למגזר ולרקע, ושניהם קורים בין השיעור לתלמיד ולא בין ההורה לתלמיד.
מה המבחן לא מודד, ולמה זה משנה?
רמות הביצוע חושבו, במילים של ראמ"ה, "על בסיס תחום הבנת הנקרא בלבד". אין במבחן דיבור, אין האזנה, אין כתיבה חופשית. זה לא ביקורת על המבחן, שנועד להיות ארצי, מדגמי ובר השוואה לאורך שנים, אבל זה אומר שה-36% וה-22% מתארים כמה תלמידים קוראים אנגלית ברמה הנדרשת, לא כמה מדברים אותה. ובכל מדידה שיש לנו על ישראלים בוגרים, מציוני ה-TOEFL ועד מדד EF, הקריאה היא המיומנות החזקה והדיבור והכתיבה החלשות. אם 22% מתלמידי ט' קוראים ברמת תוכנית הלימודים, שיעור המדברים ברמה הזאת נמוך יותר, ואת המספר הזה אף מבחן ארצי עדיין לא מודד.
גם הצד השני של הפער ראוי לאמירה מפורשת. חלק מהילדים שהמבחן מונה ברמה הנמוכה בכיתה ט' היו, שלוש שנים קודם, ילדים שקראו אנגלית כמו כולם. מה שקרה בין לבין הוא לא ביכולת. זה בכמות האנגלית שנכנסה לחיים שלהם, ובעיקר בכמות שיצאה מהפה שלהם.
שאלות נפוצות
מה זה מבחן תנופה באנגלית?
מבחן ארצי של ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך) שבודק עד כמה התלמידים שולטים באנגלית בהתאם לתוכנית הלימודים: הבנת הנקרא בטקסטים מסוגות שונות ואוצר מילים ברמה הנדרשת. בתשפ"ה הוא נערך בכיתות ט' (פברואר 2025, 30,256 תלמידים מ-318 בתי ספר) ולראשונה בכיתות ו' (45,600 תלמידים מ-1,001 בתי ספר). זהו המבחן הארצי הראשון באנגלית מאז תשע"ט (2018/9), ולכן ראמ"ה מדגישה שאי אפשר להשוות את תוצאותיו לשנים קודמות.
כמה תלמידים בישראל עומדים בדרישות תוכנית הלימודים באנגלית?
לפי הדוחות הארציים של ראמ"ה לתשפ"ה, 36% מתלמידי כיתות ו' ו-22% מתלמידי כיתות ט' נמצאים ברמת הביצוע הגבוהה, שהיא עמידה מלאה בדרישות תוכנית הלימודים. בכיתה ו' עוד 15% קרובים לסף ו-34% ברמה הנמוכה; בכיתה ט' 27% ברמה הבינונית ו-40% ברמה הנמוכה. הרמות נקבעו לכל שכבה בנפרד, ולכן ההשוואה היא בין שני סטנדרטים שונים ולא בין ציונים.
מה הפער באנגלית בין דוברי עברית לדוברי ערבית?
תלוי בשכבה, וזה הממצא המרכזי. בכיתה ו' אין פער: 37% מדוברי העברית ו-36% מדוברי הערבית עומדים בדרישות, והממוצעים הם 300 ו-301. בכיתה ט' הפער הוא 27% מול 9%, ובממוצע 306 מול 282, כלומר 24 נקודות. במגזר הבדואי בדרום 86% מתלמידי כיתות ט' נמצאים ברמת הביצוע הנמוכה ביותר ורק 1% עומדים בדרישות, לעומת 21% שעומדים בדרישות בכיתה ו' באותו מגזר.
מה ההבדל בין הפיקוח הממלכתי, הממלכתי-דתי והחרדי?
בקרב דוברי עברית הפער בין סוגי הפיקוח קיים כבר בכיתה ו': 44% עומדים בדרישות בפיקוח הממלכתי (ממוצע 311), 27% בממלכתי-דתי (289) ו-17% בחרדי (263, כשבנים חרדים 249 ובנות 284). בכיתה ט' המספרים הם 31%, 16% ו-7%, והממוצע בממלכתי גבוה ב-30 נקודות מהממלכתי-דתי וב-44 מהחרדי. ראמ"ה מציינת שבכיתה ט' 90% מהנבחנים בפיקוח החרדי הן בנות, כי רוב מוסדות הבנים הם מוסדות פטור מכיתה ט', ולכן הנתון החרדי לא נכלל בממוצע הארצי של כיתה ט'.
האם יש פער בין בנים לבנות באנגלית?
בקרב דוברי עברית כמעט לא: בכיתה ו' 38% מהבנים ו-35% מהבנות עומדים בדרישות (299 מול 301), ובכיתה ט' 28% מול 26% (308 מול 304). בקרב דוברי ערבית הבנות מובילות בשתי השכבות: 39% מול 32% בכיתה ו' (306 מול 295) ו-10% מול 8% בכיתה ט' (286 מול 276, פער של 10 נקודות שראמ"ה מציינת כפער המגדרי היחיד שנמצא).
מה משפיע על ההישגים באנגלית: ההורים, המוטיבציה או ההוראה?
לפי הדיווח העצמי של התלמידים, לא ההורים. 78% מתלמידי כיתות ו' ו-70% מתלמידי כיתות ט' מדווחים שהוריהם תומכים ומעודדים בלימודי האנגלית, וראמ"ה לא מצאה קשר בין הדיווח הזה להישגים בשתי השכבות. לעומת זאת נמצא קשר חיובי מובהק למוטיבציה ולאיכות ההוראה: בכיתה ו' 72% מהתלמידים ברמה הגבוהה מדווחים על מוטיבציה לעומת 53% ברמה הנמוכה, ו-67% לעומת 43% מדווחים שההוראה בבית ספרם איכותית. בכיתה ט' הפערים הם 66% מול 49% ו-54% מול 41%.
מחקרים קשורים
הפער שנפתח בחטיבת הביניים מגיע לבגרות בפער האנגלית במגזר הערבי ולפסיכומטרי בציון האנגלית בפסיכומטרי. מה קורה למי שכן עובר את הסף נמצא בחמש יחידות אנגלית, והסיבה שהקריאה לא מספיקה מפורטת בפערי הקריאה של ישראל ב-PISA.