5 יחידות אנגלית, ורק 30% מגיעים לפטור: מה שדוח המבקר מצא
בין 2017 ל-2022 עלה שיעור נבחני 5 היחידות באנגלית מ-37% ל-48%, והיעד המרכזי של התוכנית הלאומית לאנגלית הושג. באותן שנים בדיוק ירד שיעור בוגרי 5 היחידות שמגיעים לרמת פטור בבחינת המיון לאוניברסיטה, מ-36% ל-30%. זו לא סתירה, זו המסקנה: המדינה מדדה כמה תלמידים ניגשים, ולא כמה מהם באמת יודעים אנגלית.
מה בדק מבקר המדינה, ולמה זה הנתון הכי חשוב על אנגלית בישראל?
בין פברואר לספטמבר 2023 בדק משרד מבקר המדינה את מדיניות משרד החינוך בשנים 2017 עד 2023 בכל הנוגע לשליטת התלמידים באנגלית. הממצאים פורסמו ביולי 2024 בדוח 75א. מה שהופך את הבדיקה הזו לחריגה הוא לא שהיא בחנה ציוני בגרות, אלא שהיא הצליבה אותם מול מבחן חיצוני אחר לגמרי: בחינת המיון באנגלית שאותם בוגרים בדיוק עוברים כמה חודשים אחר כך כשהם נרשמים ללימודים אקדמיים.
זו ההצלבה היחידה במערכת שאי אפשר להתווכח איתה. ציון הבגרות מורכב מ-70% בחינה חיצונית ומ-30% ציון מגן בית ספרי. בחינת המיון, לעומת זאת, מופעלת על ידי מאל"ו, זהה לכולם ומכוילת בין מועדים ובין שפות בחינה. כשאותו אדם מקבל 5 יחידות בבית הספר ונופל לרמת מתקדמים א' בבחינת המיון, אחד משני המספרים לא מתאר את היכולת שלו.
מבקר המדינה, יולי 2024: "רק כ-30% מהנבחנים בעלי בגרות באנגלית ברמה הגבוהה ביותר, 5 יח"ל, ו-4% מהנבחנים בעלי הבגרות באנגלית ברמה של 4 יח"ל הגיעו לרמת פטור".
כמה בוגרי בגרות באנגלית באמת מגיעים לפטור?
זו הטבלה שמסכמת את הדוח. שימו לב לעמודה הרביעית: היא לא מדידה נפרדת אלא ההשלמה ל-100% של העמודה שלפניה, ולכן שתי השורות מתיישבות בדיוק.
| רמת הבגרות | פטור ב-2015 | פטור ב-2022 | נדרשו לקורסים | מה השתנה |
|---|---|---|---|---|
| 5 יחידות | 36% | 30% | 70% | ירידה של 6 נקודות האחוז בשיעור המגיעים לפטור |
| 4 יחידות | לא פורסם בדוח | 4% | 96% | שיפור בקצה הנמוך: טרום בסיסי ירד מ-51% ל-38%, והמגיעים למתקדמים עלו מ-23% ל-32% |
שיעור בוגרי 5 יחידות אנגלית שלא הגיעו לרמת פטור בבחינת המיון עלה מ-64% בשנת 2015 ל-70% בשנת 2022 (דוח מבקר המדינה 75א, יולי 2024).
בוגרי בגרות באנגלית שהגיעו לרמת פטור בבחינת המיון
אם הציונים עלו, למה השליטה בשפה ירדה?
התוכנית הלאומית לקידום הוראת האנגלית יצאה לדרך בספטמבר 2017 תחת הכותרת "Give me five, ישראל עוברת לאנגלית מדוברת". היו לה שלוש מטרות: לחזק את האנגלית המדוברת, להגדיל את שיעור הנבחנים ברמות המוגברות ולשפר את איכות ההוראה. רק אחת מהשלוש ניתנת למדידה קלה, ורק היא נמדדה.
וזה עבד: היעד היה 70% מהמחזור ברמה מוגברת, והיעד הושג במדויק. אבל כשמסתכלים איך הוא הושג רואים שהתנועה כולה היא פנימית. 11 נקודות האחוז שנוספו ל-5 יחידות הגיעו כמעט במלואן מהרמות שמתחתיהן ומהתלמידים שלא ניגשו בכלל.
איך התפזר המחזור בין רמות הבגרות באנגלית, 2017 מול 2022
ההסבר השני לפער נמצא בדוח עצמו, והוא ותיק בהרבה מהתוכנית הלאומית. מחקר משותף של מאל"ו והלמ"ס שבחן את ציוני הבגרות בין 1991 ל-2017 מצא שהציונים באנגלית עולים בקצב שאינו מוסבר ביכולת. המבקר מוסיף את הנקודה החשובה: החשש הזה עלה כבר ב-2013, חזר ב-2021, ומשרד החינוך לא בדק אותו לא לפני שהפעיל את התוכנית הלאומית ולא אחריה.
מאל"ו והלמ"ס, "מגמות בציוני הבגרות בשנים 1991-2017", אפריל 2021: "לאורך שנים מתרחשת עלייה מנופחת (אינפלציונית) בציוני התלמידים בבחינת הבגרות באנגלית שמתבטאת בעלייה של 9 נקודות בממוצע בכל עשור הן בחינוך היהודי והן בחינוך הערבי".
מי לומד 5 יחידות אנגלית, ומי לא ניגש בכלל?
הבדיקה כיסתה את כל 118,244 התלמידים שסיימו כיתה י"ב ב-2022. ברמה הארצית 48% ניגשו ל-5 יחידות, 22% ל-4, 17% ל-3 ו-13%, כ-15,700 תלמידים, לא ניגשו לבחינת בגרות באנגלית כלל. מאחורי הממוצע הזה מסתתרות מערכות חינוך שונות לגמרי זו מזו.
| קבוצה | ניגשו ל-5 יח"ל | לא נבחנו כלל | מצטיינים ב-5 יח"ל |
|---|---|---|---|
| אשכולות חברתיים-כלכליים 7 עד 10 | 66% | 6% | 74% |
| אשכולות חברתיים-כלכליים 4 עד 6 | 45% | 10% | 64% |
| אשכולות חברתיים-כלכליים 1 עד 3 | 26% | 26% | 64% |
| המגזר היהודי | 54% | 13% | 71% |
| המגזר הלא יהודי | 27% | 15% | 59% |
| החינוך הממלכתי היהודי | 63% | לא פורסם | כ-70% |
| החינוך החרדי | 11% | 55% | כ-70% |
| המגזר הדרוזי | 40% | 4% | 49% |
| המגזר הבדואי | 15% | 23% | 30% |
שתי שורות בטבלה הזו ראויות לקריאה שנייה. הראשונה היא החינוך החרדי: 11% ניגשים ל-5 יחידות, אבל מי שכן ניגש מצטיין בשיעור דומה לזה של כל זרמי החינוך היהודי, כ-70%. כלומר הבעיה שם אינה יכולת אלא היבחנות. לפי הדוח, 41% מהבנים החרדים בחטיבה העליונה לומדים במוסדות שאינם מחויבים בלימוד אנגלית כלל. השנייה היא המגזר הבדואי, שבו גם ההיבחנות נמוכה (15% ב-5 יחידות) וגם שיעור המצטיינים מקרב הניגשים הוא הנמוך ביותר, 30%, מול 66% במגזר הערבי ו-49% במגזר הדרוזי.
שיעור נבחני 5 יחידות אנגלית לפי אשכול חברתי-כלכלי, 2022
מה קרה דווקא לתוכניות האנגלית המדוברת?
כאן נמצא ההסבר המעשי ביותר לפער בין הציון ליכולת. המטרה המוצהרת הראשונה של התוכנית הלאומית הייתה אנגלית מדוברת, ומשרד החינוך אכן גיבש רצף תוכניות לכל שלבי החינוך. רובן נסגרו או לא הגיעו ליעד תוך שנתיים עד שלוש שנים, והמבקר כותב שההחלטות האלה "לא לוו בעבודת מטה שהצביעה על הצורך בכך" ושעולה חשש שהן התקבלו משיקולי תקציב ולא משום שהתוכניות לא הועילו.
| תוכנית | מה הייתה אמורה לעשות | היעד | בפועל | מה קרה בסוף |
|---|---|---|---|---|
| סולמות | תגבור שעות כדי להעלות תלמידים לרמת בגרות גבוהה יותר | הרחבה מתשפ"א ואילך | צמצום של כ-75% בשעות למסלול 5 יח"ל וכ-88% למסלולי 3 ו-4 יח"ל | 200 בתי ספר בתשפ"ב מול 533 בתש"ף, כלומר מכ-48% מהחטיבות העליונות לכ-18% |
| Keep Talking | אנגלית מדוברת בחטיבה העליונה | יעד שנתי לבתי ספר תיכוניים | 580 תיכונים בתש"ף, 51% בלבד מהיעד | הופסקה בסוף תש"ף, חודשה בתשפ"ג בכ-300 בתי ספר, 44% בלבד מהיעד |
| Let's Talk | אנגלית מדוברת בכיתות ז' | 620 בתי ספר בתשפ"ג | 327 בתי ספר, 53% מהיעד | פעלה בפחות ממחצית מבתי הספר שיועדו לה |
| ספריות כיתתיות | חשיפה לקריאה באנגלית | 1,350 ספריות עד תשפ"ה | 692 ספריות | הופסקה בסוף תש"ף |
| חונכות וירטואלית | תרגול דיבור מול סטודנטים | 1,500 תלמידים ו-250 סטודנטים בתש"ף | לא הגיעה לשנה זו | הופסקה בסוף תשע"ט, שנה לפני מועד היעד |
תוכנית Let's Talk לאנגלית דבורה בכיתות ז' הופעלה ב-327 בתי ספר בלבד מתוך יעד של 620 בשנת הלימודים תשפ"ג, 53% מהיעד (דוח מבקר המדינה 75א).
ומה עם המורים שאמורים ללמד את כל זה?
אחד משלושת היעדים של התוכנית היה חיזוק איכות ההוראה, ומשרד החינוך אכן עמד ביעד הגיוס שקבע לעצמו, 1,000 מורים לאנגלית בשנה, ואף עבר אותו. זה לא פתר את הבעיה. לקראת פתיחת שנת הלימודים בספטמבר 2022 חסרו 711 מורים לאנגלית, ו-375 מהם, יותר ממחצית, דווקא במחוזות תל אביב והמרכז, כלומר לא מדובר רק בפריפריה.
המחסור האיכותי גדול עוד יותר מהכמותי. ביוני 2023 כ-26% מהמורים לאנגלית, כ-3,300 איש, לא עמדו בדרישות ההכשרה להוראת המקצוע. בתוך המספר הזה יש פער בין המגזרים שרבים יופתעו מכיוונו: 31% במגזר היהודי מול 11% במגזר הערבי. ההדרכה שאמורה לגשר על הפער הזה הגיעה לכ-28% מבתי הספר בלבד, ו-506 בתי ספר שנזקקו לה לא ביקשו ולא קיבלו, 349 מהם במחוז הצפון.
ביוני 2023 כ-26% מהמורים לאנגלית בישראל, כ-3,300 מורים, לא עמדו בדרישות ההכשרה להוראת המקצוע שהם מלמדים (דוח מבקר המדינה 75א, יולי 2024).
מה זה אומר למי שמתכונן לאוניברסיטה עכשיו?
שלושה דברים מעשיים. הראשון: אל תניחו שהבגרות שלכם שקולה לפטור. לפי הנתונים בדוח, 5 יחידות אנגלית הן סיכוי של כשלושים אחוז להגיע לפטור ישירות, לא יותר מזה, ו-4 יחידות הן בפועל הכנה לקורסי השלמה. הרוב המוחלט של בוגרי הרמות המוגברות ילמד לפחות קורס אנגלית אחד בתוך התואר.
השני: הפער אינו פער של טכניקת מבחן. המבקר ממליץ למשרד החינוך לעמוד על "התופעה החריגה שלפיה בוגרי 5 יח"ל באנגלית, שצפוי שישלטו היטב באנגלית, מגיעים לרמה טרום-בסיסית בבחינה הפסיכומטרית ונדרשים ללימודי השלמה של ארבעה קורסים". אדם שנמצא במרחק של ארבעה קורסים מהפטור לא יסגור את זה בערב תרגול לפני המועד הבא.
השלישי, והוא החשוב: אנגלית של אמת נבנית בשימוש, לא בשינון לקראת מבחן. המטרה שהתוכנית הלאומית הציבה לעצמה ראשונה, אנגלית מדוברת, היא בדיוק זו שהתוכניות שנועדו לה נסגרו. מי שסיים 12 שנות אנגלית ועדיין נתקע במשפט השלישי של שיחה לא נכשל, הוא פשוט למד מערכת שמדדה כמה יחידות הוא ניגש אליהן ולא כמה הוא מסוגל להגיד.
שאלות נפוצות
כמה מתוך בוגרי 5 יחידות אנגלית מקבלים פטור מאנגלית באוניברסיטה?
רק כ-30%, לפי דוח מבקר המדינה 75א מיולי 2024, שבדק את תוצאות בחינות המיון באנגלית של מועמדים ללימודים אקדמיים בשנת 2022. כלומר 70% מבוגרי הרמה הגבוהה ביותר בבגרות באנגלית נדרשו בכל זאת לקורס השלמה אחד לפחות. מבין בוגרי 4 יחידות הגיעו לפטור 4% בלבד. הדוח גם מציין שהשיעור הזה הידרדר: ב-2015 שיעור בוגרי 5 היחידות שלא הגיעו לפטור היה 64%, וב-2022 הוא 70%.
אם יותר תלמידים לומדים 5 יחידות אנגלית, למה הרמה לא עלתה?
כי התוכנית הלאומית לאנגלית מדדה כמות ולא איכות. בין 2017 ל-2022 שיעור נבחני 5 היחידות עלה מ-37% ל-48%, והיעד המרכזי של התוכנית, 70% מהמחזור ברמה מוגברת, הושג. באותן שנים בדיוק ירד שיעור בוגרי 5 היחידות שמגיעים לפטור בבחינת המיון. המבקר ממליץ במפורש שמשרד החינוך "יבחין בין העלאה כמותית של בוגרי רמות לימוד, יעד שהושג עקרונית, לבין עלייה באיכות של לימוד השפה ובשליטה של הבוגרים בשפה זו".
מה זו אינפלציה בציוני הבגרות באנגלית?
עלייה מלאכותית של הציונים שאינה משקפת עלייה תואמת בידע ובמיומנויות. מחקר משותף של מאל"ו והלמ"ס, "מגמות בציוני הבגרות בשנים 1991-2017", שפורסם באפריל 2021 ומצוטט בדוח המבקר, מצא עלייה מנופחת של כ-9 נקודות בממוצע בכל עשור בציוני הבגרות באנגלית, הן בחינוך היהודי והן בחינוך הערבי, כשמשווים אותם לציוני הבחינה הפסיכומטרית של אותם נבחנים. המבקר מציין שהחשש הזה הועלה כבר ב-2013 וב-2021 ולא נבדק על ידי משרד החינוך לא לפני הפעלת התוכנית הלאומית ולא אחריה.
כמה תלמידים בישראל בכלל לא ניגשים לבגרות באנגלית?
13% ממחזור כיתה י"ב ב-2022, כ-15,700 תלמידים מתוך 118,244. הפיזור לא אחיד: 6% באשכולות החברתיים-כלכליים הגבוהים מול 26% באשכולות הנמוכים, 55% בחינוך החרדי ו-23% במגזר הבדואי. אנגלית היא מקצוע חובה מכיתה ג' ועד סוף כיתה י"ב וציון בה הוא תנאי לתעודת בגרות, כך שמי שלא ניגש מוותר גם על התעודה.
מה קרה לתוכניות האנגלית המדוברת של משרד החינוך?
רובן נסגרו או לא הגיעו ליעד. תוכנית "סולמות" צומצמה בכ-75% בשעות למסלול 5 יחידות ובכ-88% למסלולי 3 ו-4 יחידות, ופעלה ב-200 בתי ספר בתשפ"ב מול 533 בתש"ף. Keep Talking הופסקה בסוף תש"ף אחרי 580 תיכונים, 51% מהיעד, וחודשה בכ-300 בתי ספר, 44% מהיעד. Let's Talk הגיעה ל-327 בתי ספר מתוך יעד של 620. תוכנית הספריות הכיתתיות נעצרה על 692 מתוך יעד של 1,350, והחונכות הווירטואלית הופסקה שנה לפני מועד היעד שלה. המבקר כותב שההחלטות האלה לא נתמכו בנתונים ושעולה חשש שהן התקבלו משיקולי תקציב.
כמה מורים לאנגלית חסרים במערכת, וכמה מהם מוסמכים?
לקראת שנת הלימודים תשפ"ג, שנפתחה בספטמבר 2022, חסרו 711 מורים לאנגלית, ו-375 מהם, יותר ממחצית, במחוזות תל אביב והמרכז. בנוסף, ביוני 2023 כ-26% מהמורים לאנגלית, כ-3,300 איש, לא עמדו בדרישות ההכשרה להוראת המקצוע: 31% במגזר היהודי ו-11% במגזר הערבי. במקביל, רק כ-28% מבתי הספר קיבלו הדרכה באנגלית, ו-506 בתי ספר שנזקקו להדרכה לא ביקשו אותה ולא קיבלו, 349 מהם במחוז הצפון.
מחקרים קשורים
מה בדיוק קורה אחרי שלא הגעתם לפטור, כלומר כמה קורסים כל ציון קונה ומה הכללים בכל מוסד, נמצא בפטור מאנגלית באוניברסיטה. התפלגות הציונים בבחינה עצמה, כולל כמה אנשים מגיעים ל-134, נמצאת בציוני אמירנט ובציון האנגלית בפסיכומטרי. הפער הגאוגרפי בין תל אביב לדרום בלימודי 5 יחידות מפורט בחמש יחידות אנגלית: הפער הוא בהזדמנות, ומה קורה שנים לפני הבגרות נמדד במבחני תנופה באנגלית. על המחסור במורים בהרחבה במי מלמד את הילדים שלנו אנגלית, ועל מה שקרה למערכת כולה במבחן הבינלאומי האחרון בפיז"ה 2025.
חשבון, לא ציטוט: ארבעה מספרים בעמוד חושבו כאן ולא לקוחים מהדוח. ראשית, שיעור הנדרשים לקורסים בטבלה הראשונה הוא ההשלמה ל-100% של שיעור הפטור (70% ו-96%); בשורת 5 היחידות הדוח מפרסם גם את 70% וגם את 30% בנפרד והם מתיישבים, ובשורת 4 היחידות ה-96% חושבו כאן. שנית, הירידה של שש נקודות האחוז בשיעור הפטור היא ההפרש בין 36% ל-30%, ובאותה מידה בין 64% ל-70%. שלישית, כ-9 נקודות אינפלציה בעשור על פני 26 השנים שהמחקר בדק מצטברות לכ-23 נקודות, אך המחקר עצמו מפרסם את הקצב העשורי בלבד. רביעית, ההצלבה בין 48% שניגשו ל-5 יחידות לבין 30% מהם שהגיעו לפטור, ובין 22% שניגשו ל-4 יחידות לבין 4% מהם, נותנת כ-15% מהמחזור שמגיע לפטור באנגלית ישירות מבית הספר; זהו חישוב שלנו והוא מניח שכל בוגרי הרמות המוגברות אכן ניגשים לבחינת מיון, הנחה שמעריכה את השיעור כלפי מעלה. שתי מגבלות שחשוב לציין: הנתונים מתארים את מחזור 2022 ואת הבדיקה שנערכה ב-2023, וייתכן שהמצב השתנה מאז; והשוואת 2015 מול 2022 היא בין שני מחזורים ולא מעקב אחר אותם אנשים. ניתן להשתמש בנתונים ובתרשימים בציון המקור: SpeakBase Research, עם קישור לעמוד זה.