ציון TOEFL של ישראלים: 93 נקודות, שבע מעל העולם, ו-25 בשמיעה מול 22 בכתיבה
פעם בשנה מפרסמת ETS, שמפעילה את מבחן ה-TOEFL, את הציון הממוצע של כל מדינה וכל שפת אם שיש להן לפחות שלושים נבחנים. בעברית אף אחד לא פתח את הדוח הזה. פתחנו: הנבחן הישראלי מקבל 93 מתוך 120 לעומת 86 בעולם, ובתוך המספר הזה מסתתרת שורה אחת שמסבירה את כל האנגלית הישראלית, 25 בהבנת הנשמע מול 22 בכתיבה.
מה הציון הממוצע של ישראלים ב-TOEFL?
TOEFL iBT הוא מבחן האנגלית האקדמי של ETS, ארבעה פרקים על סולם של 0 עד 30 כל אחד, ציון כולל של 0 עד 120: הבנת הנקרא, הבנת הנשמע, דיבור וכתיבה, כששני הפרקים האחרונים נבדקים בידי יותר ממעריך אחד. פעם בשנה מפרסמת ETS דוח ציונים שבו, בין השאר, שתי טבלאות שמעניינות אותנו: ממוצע לפי מדינת מוצא וממוצע לפי שפת אם. בדוח לשנת 2024, נבחנים מישראל קיבלו 93 נקודות בממוצע, ונבחנים שהצהירו שעברית היא שפת אימם קיבלו 95. הממוצע של כלל הנבחנים בעולם באותה שנה היה 86.
שבע נקודות מעל העולם זה הרבה, וכדאי לדעת מיד מה זה לא: זה לא דירוג מדינות, וזה לא מדד לרמת האנגלית של הישראלי הממוצע. מי שניגש ל-TOEFL עושה את זה כי הוא מגיש מועמדות לתואר, למלגה או למשרה בחו"ל. ETS עצמה מקדימה לטבלה משפט שאי אפשר להתעלם ממנו, ואנחנו נחזור אליו בסוף העמוד. מה שהמספרים כן מתארים היטב זה את הפרופיל: לא כמה אנגלית יש לישראלים, אלא איזו אנגלית.
| מדינה | נקרא | נשמע | דיבור | כתיבה | כולל |
|---|---|---|---|---|---|
| גרמניה | 24 | 26 | 26 | 24 | 100 |
| הולנד | 24 | 26 | 25 | 23 | 97 |
| סינגפור | 24 | 25 | 24 | 24 | 97 |
| בריטניה | 24 | 25 | 24 | 23 | 96 |
| ישראל | 23 | 25 | 23 | 22 | 93 |
| איטליה | 24 | 24 | 23 | 22 | 93 |
| ספרד | 23 | 24 | 23 | 22 | 91 |
| צרפת | 22 | 23 | 22 | 21 | 88 |
| סין | 23 | 21 | 20 | 21 | 85 |
| טורקיה | 19 | 20 | 19 | 20 | 79 |
| יפן | 19 | 18 | 17 | 18 | 72 |
| כלל הנבחנים בעולם | 21.9 | 22.1 | 20.7 | 21.1 | 86 |
נבחני TOEFL iBT מישראל קיבלו בשנת 2024 ציון כולל ממוצע של 93 מתוך 120, לעומת 86 לכלל הנבחנים בעולם (ETS, Test and Score Data Summary 2024, טבלאות 16 ו-2).
באיזה פרק ישראלים חזקים, ובאיזה הם נעצרים?
ארבעת הפרקים לא זזים יחד. ישראל מקבלת 25 בהבנת הנשמע, כמעט שלוש נקודות מעל העולם, ו-22 בכתיבה, פחות מנקודה מעליו. בין שני הקצוות האלה יושבים הדיבור (23, רווח של 2.3) והבנת הנקרא (23, רווח של 1.1). כלומר היתרון הישראלי הוא כמעט כולו יתרון בהבנה, והוא מתכווץ ככל שהמשימה דורשת להוציא אנגלית החוצה ולא רק לקלוט אותה.
ישראל מול העולם, לפי פרק, מתוך 30
היתרון של נבחני TOEFL מישראל על פני העולם הוא 2.9 נקודות בהבנת הנשמע ו-0.9 נקודות בלבד בכתיבה (ETS 2024, טבלאות 16 ו-2; ההפרשים חושבו כאן).
למה 26 בשמיעה ו-22 בכתיבה זה מספר חריג?
כאן עוברים מטבלת המדינות לטבלת שפות האם, שהיא המעניינת יותר. דוברי עברית קיבלו ב-2024 ממוצע של 26 בהבנת הנשמע. זה ציון גבוה מאוד: בכל הדוח יש רק עשר שפות אם שמגיעות ל-26, ורק אחת, סלובנית, שעוברת אותן. החברה בקבוצה הזאת היא גרמנית, הולנדית, דנית, שוודית, איסלנדית, לוקסמבורגית, יוונית, אסטונית וצ'כית, כלומר שפות של מדינות שנחשבות לחזקות ביותר באנגלית בעולם.
ואז מסתכלים על עמודת הכתיבה. תשע מעשר השפות האלה כותבות ב-23 או ב-24. העברית נעצרת ב-22, לבדה. ומכיוון שהיא נכנסה לקבוצה עם הציון הגבוה ביותר בהבנה, היא גם בעלת הפער הפנימי הגדול ביותר בה, ארבע נקודות בין הנשמע לכתיבה, והציון הכולל הנמוך ביותר בה, 95 לעומת 97 עד 101 אצל כל האחרות.
| שפת אם | הבנת הנשמע | כתיבה | פער | ציון כולל |
|---|---|---|---|---|
| גרמנית | 26 | 24 | 2 | 101 |
| לוקסמבורגית | 26 | 24 | 2 | 98 |
| יוונית | 26 | 24 | 2 | 98 |
| אסטונית | 26 | 24 | 2 | 97 |
| דנית | 26 | 23 | 3 | 98 |
| הולנדית | 26 | 23 | 3 | 98 |
| שוודית | 26 | 23 | 3 | 98 |
| איסלנדית | 26 | 23 | 3 | 98 |
| צ'כית | 26 | 23 | 3 | 97 |
| עברית | 26 | 22 | 4 | 95 |
מבין עשר שפות האם שממוצע הבנת הנשמע שלהן בדוח ETS לשנת 2024 הוא 26, העברית היא היחידה שממוצע הכתיבה שלה הוא 22; כל התשע האחרות נמצאות על 23 או 24 (ETS 2024, טבלה 15; הקבוצה נספרה כאן שורה אחר שורה).
אפשר לנסח את זה גם כך: הישראלי הממוצע שניגש ל-TOEFL קולט אנגלית כמו גרמני, ומוציא אנגלית כמו מי שנמצא שתי מדרגות מתחתיו. וזו בדיוק אותה צורה שמדד EF מודד בדרך אחרת לגמרי, ושבגללה הקריאה בישראל מקדימה את הדיבור. שני מקורות עצמאיים, אותה מסקנה: הקלט בסדר, הפלט מפגר.
איפה ישראל עומדת מול מדינות אחרות?
93 ממקמות את הנבחן הישראלי בקבוצה של איטליה (93), ספרד (91) ולבנון (92), מעל צרפת (88), רוסיה (88), קוריאה (86) וסין (85), ומתחת לגוש הצפון אירופי: גרמניה (100), הולנד (97), שוודיה (97), דנמרק (98), סינגפור (97) ובריטניה (96). באזור המזרח התיכון זה הציון הגבוה ביותר בטבלה יחד עם איראן (93), ואחריהם לבנון (92) ובחריין (90). חשוב לזכור שכל אחת מהמדינות האלה שולחת אוכלוסיית נבחנים אחרת לגמרי, ולכן זו השוואה בין קבוצות של מועמדים ללימודים בחו"ל, לא בין מערכות חינוך.
ציון TOEFL כולל ממוצע לפי מדינת מוצא, 2024
מה 93 אומר באחוזונים, ומה זה אומר על פרק הדיבור?
ETS מפרסמת גם טבלת אחוזונים, שמתרגמת ציון של נבחן יחיד למקום בהתפלגות העולמית. אם לוקחים את הממוצע הישראלי ומעבירים אותו דרך הטבלה הזאת, וזו פעולה שצריך לקרוא בזהירות כי היא מודדת ממוצע קבוצתי מול התפלגות של יחידים, מקבלים תמונה מעניינת: ציון כולל של 92 יושב באחוזון 56 וציון 96 באחוזון 65, כלומר 93 הוא מעט מעל החציון העולמי. אבל בפרקים עצמם, ציון של 24 בדיבור, זה של דוברי העברית, יושב באחוזון 76, ואילו 22 בכתיבה יושב באחוזון 51, כלומר בדיוק על החציון.
למה הפער באחוזונים גדול כל כך מהפער בנקודות? כי ההתפלגויות שונות. סטיית התקן של פרק הדיבור היא 4.6 נקודות ושל הבנת הנקרא 6.5, כך שפרק הדיבור דחוס יותר וכל נקודה בו מזיזה הרבה יותר מקומות. זו גם הסיבה שלא כדאי להתרשם יותר מדי מהאחוזון 76 בדיבור: הוא נובע מכך שהעולם כולו מדבר פחות טוב ממה שהוא קורא, ולא מכך שהישראלים מדברים במיוחד טוב.
ציון הכתיבה הממוצע של דוברי עברית, 22, שווה ערך לאחוזון 51 בהתפלגות הנבחנים בעולם, כלומר בדיוק לחציון (ETS 2024, טבלה 2; התרגום לאחוזון נעשה כאן).
האם הציון השתפר לעומת השנה שעברה?
מעט, ובעיקר בגלל תזוזה של הצד השני. בדוח לשנת 2023 ישראל קיבלה 92 ודוברי העברית 94; ב-2024 המספרים הם 93 ו-95. הנקודה שנוספה לישראל הגיעה מהכתיבה, שעלתה מ-21 ל-22. במקביל הממוצע העולמי ירד מ-87 ל-86, ולכן המרחק בין הנבחן הישראלי לנבחן העולמי הממוצע גדל מחמש נקודות לשבע. שתי שנים אינן מגמה, וההסבר הסביר ביותר לשינויים בסדר גודל כזה הוא שינוי בהרכב הנבחנים ולא שיפור או הרעה באנגלית של מישהו.
מה המספרים האלה לא אומרים?
שלוש מגבלות, ואת הראשונה ETS כותבת בעצמה בעמוד שבו הטבלה מופיעה: דירוג מדינות לפי ציוני TOEFL הוא, בלשונה, שימוש לרעה בנתונים, משום שמספר הנבחנים שונה בין מדינות, גיל תחילת לימוד האנגלית שונה, ומעל הכול הנבחנים אינם מדגם מייצג של דוברי האנגלית באף מדינה. השנייה: ETS אינה מפרסמת כמה ישראלים נבחנו, רק שהקבוצה מנתה לפחות שלושים נבחנים, שזה המינימום שמעליו היא מפרסמת ממוצע. השלישית: הציונים במדינות ובשפות מעוגלים למספר שלם, ולכן כל "פער" בעמוד הזה מדויק עד כדי חצי נקודה.
חשוב גם לא לערבב את הנתון הזה עם ציוני אמירנט או עם פרק האנגלית בפסיכומטרי. שם מדובר בעשרות אלפי נבחנים שרובם המכריע לומדים בישראל, וכאן בקבוצה קטנה שבוחרת ללמוד או לעבוד בחו"ל. הפער של 14 נקודות בין דוברי עברית (95) לדוברי ערבית (81) בטבלת ETS, למשל, נראה דומה בכיוונו לפער שמאל"ו מוצא באמירנט, אבל הוא נמדד על אוכלוסייה אחרת לגמרי ואי אפשר להציג אותו כאישור שלו. מה שכן עובר בין המקורות הוא הצורה, לא הגודל: בכל מקום שבו מודדים אנגלית ישראלית בנפרד לפי מיומנות, ההבנה מקדימה וההפקה נגררת.
ETS כותבת בעצמה, בעמוד שבו מופיעה הטבלה, שדירוג מדינות לפי ציוני TOEFL הוא שימוש לרעה בנתונים, משום שהנבחנים אינם מדגם מייצג של דוברי האנגלית באף מדינה (ETS, Test and Score Data Summary 2024, טבלה 15).
שאלות נפוצות
מה הציון הממוצע של ישראלים במבחן TOEFL?
93 מתוך 120. זה הממוצע של נבחני TOEFL iBT מישראל בשנת 2024, לפי טבלה 16 בדוח הציונים השנתי של ETS, לעומת ממוצע עולמי של 86. לפי שפת אם ולא לפי מדינה, דוברי עברית קיבלו 95. הפירוק לפרקים: 23 בהבנת הנקרא, 25 בהבנת הנשמע, 23 בדיבור ו-22 בכתיבה, כל פרק על סולם של 0 עד 30. ETS מפרסמת ממוצע רק לקבוצות של 30 נבחנים ומעלה ואינה מפרסמת כמה ישראלים נבחנו.
איזה ציון TOEFL נחשב טוב?
אין ציון עובר במבחן, וכל מוסד קובע את הרף שלו בעצמו, כך שהתשובה תלויה לאן מגישים. מה שכן אפשר לומר מהנתונים עצמם: לפי טבלת האחוזונים של ETS לשנת 2024, ציון כולל של 92 נמצא באחוזון 56 וציון 96 באחוזון 65, כלומר הממוצע הישראלי, 93, יושב מעט מעל חציון הנבחנים בעולם. ציון 100 נמצא באחוזון 75 ו-108 באחוזון 91, כלומר רק כאחד מעשרה נבחנים בעולם מגיע ל-108.
באיזה פרק ישראלים חזקים ובאיזה חלשים?
הכי חזקים בהבנת הנשמע והכי חלשים בכתיבה, וזה נכון גם במספר המוחלט וגם ביחס לעולם. ישראל מקבלת 25 בהבנת הנשמע לעומת ממוצע עולמי של 22.1, רווח של 2.9 נקודות, ו-22 בכתיבה לעומת 21.1, רווח של 0.9 בלבד. בדיבור הרווח הוא 2.3 ובהבנת הנקרא 1.1. במילים אחרות, ככל שהמשימה דורשת יותר הפקה ופחות הבנה, כך היתרון הישראלי מצטמצם.
למה הפער בין 26 בהבנת הנשמע ל-22 בכתיבה כל כך חריג?
כי אין עוד שפה כזאת בדוח. בדוח ETS לשנת 2024 יש עשר שפות אם שממוצע הבנת הנשמע שלהן הוא 26: גרמנית, לוקסמבורגית, יוונית, אסטונית, דנית, הולנדית, שוודית, איסלנדית, צ'כית ועברית. אצל תשע מהן ממוצע הכתיבה הוא 23 או 24. העברית היא היחידה שנעצרת ב-22, ולכן גם בעלת הפער הגדול ביותר בין הבנת הנשמע לכתיבה בקבוצה, ארבע נקודות, והציון הכולל הנמוך ביותר בה, 95 לעומת 97 עד 101.
האם אפשר להסיק מהציון הזה על רמת האנגלית של כל הישראלים?
לא, ו-ETS כותבת את זה בעצמה בעמוד שבו הטבלה מופיעה: דירוג מדינות לפי ציוני TOEFL הוא שימוש לרעה בנתונים, כי הנבחנים אינם מדגם מייצג של דוברי האנגלית באף מדינה. מי שניגש ל-TOEFL בישראל הוא בדרך כלל מי שמגיש מועמדות לתואר או למשרה בחו"ל, קבוצה קטנה, משכילה ובוחרת את עצמה. הנתון הזה מתאר את הישראלים שנבחנים, ולא את ישראל.
איך הציון השתנה לעומת 2023?
ישראל עלתה מ-92 ל-93 ודוברי העברית מ-94 ל-95, בעיקר בזכות נקודה בכתיבה (21 ל-22) ונקודה בהבנת הנקרא בהתאמה. במקביל הממוצע העולמי ירד מ-87 ל-86, כך שהמרחק בין הנבחן הישראלי לנבחן הממוצע בעולם גדל משתי נקודות בכיוון אחד: מ-5 ל-7. שנה אחת אינה מגמה, וכדאי לקרוא את זה כיציבות ולא כזינוק.
מחקרים קשורים
אותה צורה, מקור אחר: פער הקריאה מול הדיבור במדד EF נמדד בלמה ישראלים קוראים אנגלית טוב יותר משהם מדברים אותה. המספרים של בחינת האנגלית שכן נוגעת לכל סטודנט בישראל נמצאים בציוני אמירנט 2025, ומה שהציון הזה פותח או סוגר בכל מוסד מפורט בפטור מאנגלית באוניברסיטה. המקום של ישראל בטבלה העולמית של EF מפורק בדירוג האנגלית של ישראל בעולם.