פטור מאנגלית באוניברסיטה: 134 בכל מוסד, וכל השאר שונה לגמרי
כל מוסד בישראל מפרסם את טבלת רמות האנגלית שלו בעמוד נפרד, ואף אחד לא מפרסם את ההשוואה. קראנו את עמודי הסיווג של שש אוניברסיטאות ומכללות ביום אחד. ציון הפטור זהה בכולן, 134. רף הכניסה נע בין 50 ל-100, הציון העובר בקורס בין 56 ל-70, אוניברסיטה אחת לא מכירה בקורס פטור מארבעה מוסדות, ובבית ספר אחד למשפטים אין פטור בכלל.
מה זה בעצם פטור מאנגלית באוניברסיטה?
פטור מאנגלית הוא לא פטור מאנגלית. הוא פטור מלימודי אנגלית כשפה זרה, כלומר מקורסי החובה שהמוסד מפעיל כדי להביא כל בוגר תואר ראשון ליכולת לקרוא ספרות אקדמית באנגלית. אוניברסיטת חיפה מנסחת את מקור החובה בשורה אחת: "בהתאם להחלטת המל"ג, סטודנטים לתואר ראשון נדרשים להגיע לרמת פטור בשפה האנגלית כתנאי לקבלת התואר". כלומר אין דרך לעקוף את זה, יש רק שאלה אחת: האם אתם מגיעים לשם עם ציון מבחן, או עם קורסים.
הציון מגיע מפרק האנגלית בבחינה הפסיכומטרית או מבחינת אמירנט. מאל"ו, שמפעיל את שתיהן, כותב במפורש שהציונים "ניתנים בסולם של 50-150" ושהם "שקולים לציוני אמיר"ם ואמי"ר ולציוני תחום האנגלית בבחינה הפסיכומטרית". אותו מאל"ו מוסיף אזהרה שכדאי לקרוא פעמיים לפני שמסתמכים על מה שחבר סיפר: "החלטתו של מוסד לימוד כלשהו על סמך ציונו של נבחן, אינה בהכרח ההחלטה שמוסד אחר מקבל על סמך אותו ציון".
מאל"ו, בעמוד משמעות ציוני אמירנט: "כל מוסד ממוסדות הלימוד המשתמשים בבחינה קובע את החלטותיו באופן עצמאי", ו"החלטתו של מוסד לימוד כלשהו על סמך ציונו של נבחן, אינה בהכרח ההחלטה שמוסד אחר מקבל על סמך אותו ציון".
מאיזה ציון מקבלים פטור, ומה עוד משתנה בין המוסדות?
זה מה שיצא מהשוואה של שישה עמודי סיווג שנקראו באותו יום. שימו לב שהעמודה הראשונה זהה לחלוטין והשאר לא.
| מוסד | ציון פטור | רף כניסה | מועד אחרון לפטור | ציון עובר בקורס |
|---|---|---|---|---|
| אוניברסיטת תל אביבמי שמסווג לטרום בסיסי נדחה אוטומטית, גם אחרי קבלה על תנאי | 134 | 100 (מתקדמים א') | לפי תקנון הפקולטה | 60, ובמדעי הרוח ובחינוך 70 |
| אוניברסיטת בר אילןמשנה ג' מותר להירשם רק לקורסי אנגלית עד שמסיימים את החובה | 134 | לא מפורסם בדף הסיווג | סוף שנה ב' | לא מפורסם בדף הסיווג |
| אוניברסיטת חיפהמתחת ל-85 מתקבלים בתנאי שמגיעים לבסיסי עד סוף שנה א' | 134 | 85, ובתנאי גם 50 עד 84 | ארבעה סמסטרים מטרום בסיסי עד פטור | לא מפורסם בדף הרמות |
| אוניברסיטת בן גוריון בנגב50% מהציון בקורס הם נוכחות חובה, השתתפות ומטלות | 134 | 85 (בסיסי) | סוף שנה ב' | 56, וברוקחות, מדעי המעבדה ורפואה 70 |
| אוניברסיטת רייכמןבבית הספר למשפטים אין פטור בשום ציון | 134 | אין רף חוסם; בלי ציון עד 30 בספטמבר משובצים לטרום בסיסי | סוף השנה שלפני האחרונה בתואר | לא מפורסם בדף הסיווג |
| המכללה האקדמית תל אביב יפוטור האמירנט בטבלה שלה מופיע על סולם גבוה ב-100 נקודות | 134 | לא מפורסם בדף הסיווג | סוף שנה ב' | לא מפורסם בדף הסיווג |
ציון הפטור מאנגלית הוא 134 בכל ששת המוסדות שנבדקו, אבל הציון המינימלי שבו מותר להתחיל תואר נע בין 50 באוניברסיטת רייכמן ל-100 באוניברסיטת תל אביב (עמודי הסיווג הרשמיים של המוסדות).
איזה ציון צריך רק כדי להתחיל ללמוד?
זו השאלה שמפילה מועמדים, והיא לא נשאלת מספיק. אוניברסיטת תל אביב כותבת ש"כל המועמדות והמועמדים נדרשים להגיע לרמת מתקדמים א' לפחות עד תחילת שנת הלימודים", ומוסיפה ש"מועמדות ומועמדים שיסווגו לרמת 'טרום בסיסי' יידחו אוטומטית, גם אם קיבלו קודם לכן הודעת קבלה על תנאי אנגלית". באוניברסיטת חיפה סף הקבלה הוא 85, ומי שבין 50 ל-84 מתקבל בתנאי שיגיע לרמת בסיסי עד סוף שנה א'. באוניברסיטת בן גוריון הרמה הנדרשת להתחלת הלימודים היא בסיסי, כלומר 85 גם כן. באוניברסיטת רייכמן אין רף חוסם בכלל, אבל מי שלא הציג ציון עד 30 בספטמבר משובץ אוטומטית לטרום בסיסי.
הציון המינימלי להתחלת תואר, מול קו הפטור
כמה קורסי אנגלית אצטרך ללמוד, ובכמה שעות?
שרשרת הקורסים זהה בכל המוסדות: בסיסי מוביל למתקדמים א', מתקדמים א' מוביל למתקדמים ב', ומתקדמים ב' הוא זה שמעניק את הפטור. לכן הציון במבחן אחד קובע ישירות כמה סמסטרים של אנגלית תלמדו בתוך התואר. היקפי השעות שמפרסמות אוניברסיטת בן גוריון והמכללה האקדמית תל אביב יפו זהים: בסיסי 6 שעות סמסטריאליות, מתקדמים א' 4, מתקדמים ב' 4.
| רמה | ציון | קורסי חובה | שעות סמסטריאליות | מה לומדים |
|---|---|---|---|---|
| פטור | 134 עד 150 | 0 | 0 | לא לומדים אנגלית כשפה זרה בכלל |
| מתקדמים ב' | 120 עד 133 | 1 | 4 | קורס אחד, והוא זה שמעניק את הפטור |
| מתקדמים א' | 100 עד 119 | 2 | 8 | מתקדמים א' ואחריו מתקדמים ב' |
| בסיסי | 85 עד 99 | 3 | 14 | בסיסי, מתקדמים א', מתקדמים ב' |
| טרום בסיסי | 50 עד 84 | 4 ומעלה | כ-20 | בתל אביב זו דחייה; במקומות אחרים שנה נוספת של אנגלית |
שעות האנגלית שמחכות לכם, לפי הציון
סטודנט שמתחיל ברמת בסיסי (85 עד 99) לומד שלושה קורסי אנגלית ו-14 שעות סמסטריאליות לפני שהוא מגיע לפטור; סטודנט עם 134 לומד אפס (חושב מהיקפי הקורסים שמפרסמות בן גוריון והאקדמית תל אביב יפו).
עד מתי חייבים לסיים, ומה קורה אם לא?
המועד האחרון כמעט זהה בכל מקום, וגם הסנקציה. בר אילן כותבת ש"חובה על כל סטודנט לסיים את חובותיו בשפה האנגלית עד תום שנה ב'", ושמי שלא יסיים לפני השנה השלישית "יורשה להרשם וללמוד רק קורסי אנגלית כשפה זרה עד לסיום חובותיהם". באקדמית תל אביב יפו הניסוח כמעט זהה: מי שלא הגיע לפטור עד תום השנה השנייה "לא יהיה רשאי להירשם לקורסים, מלבד קורסי האנגלית". בבן גוריון המועד הוא אותו סוף שנה ב'.
רייכמן מחלקת את זה לשניים: רמת בסיסי עד סוף שנה א', אחרת אין מעבר לשנה ב', ופטור עד סוף השנה שלפני האחרונה בתואר, כלומר סוף שנה ב' בתואר תלת שנתי וסוף שנה ג' בתואר ארבע שנתי. בפועל המשמעות זהה בכל המוסדות: אנגלית היא לא קורס שאפשר לדחות לסוף. היא הדבר שעוצר את כל השאר.
גם הציון העובר בתוך הקורס אינו אחיד. בן גוריון מציבה אותו על 56 ברוב הפקולטות ועל 70 ברוקחות, במדעי המעבדה הרפואית וברפואה, ומוסיפה ש-50% מהציון הסופי הם נוכחות חובה, השתתפות פעילה, מטלות ובחנים. תל אביב קובעת 60 לפחות בקורס מתקדמים, ו-70 לתלמידי מדעי הרוח ובית הספר לחינוך כשמדובר בקורס שנלמד במוסד אחר. כלומר אותו קורס, באותה רמה, עובר ב-56 במקום אחד וב-70 במקום אחר.
האם ציון אמירנט נמדד על אותו סולם בכל מקום?
לפי מאל"ו, כן: "הציונים בבחינה ניתנים בסולם של 50-150", והם שקולים לציוני אמיר"ם, אמי"ר ופרק האנגלית בפסיכומטרי. אבל הטבלה שמפרסמת המכללה האקדמית תל אביב יפו בעמוד הסיווג שלה מציגה טור נפרד לאמירנט עם הטווחים 185 עד 199, 200 עד 219 ו-220 עד 233, ומציינת ש"רמת פטור באנגלית הינה מציון 134 ומעלה במבחן הפסיכומטרי (אמירנט ציון 234 ומעלה)". זה בדיוק 100 נקודות מעל הסולם שמאל"ו מפרסם.
יש לכך הסבר היסטורי. עמוד ידיעת השפה האנגלית של אוניברסיטת תל אביב מציין ש"החל מינואר 2020 חלה האחדה של סולם ציוני הבחינות המסווגות לרמת אנגלית" ל-50 עד 150, ושמי שמחזיק ציון אמי"ר מלפני 2020 צריך "להחסיר את הערך 100 מהציון". במילים אחרות, הטור הזה הוא הסולם הישן. אנחנו לא יודעים אם מדובר בשארית שלא עודכנה או בכוונה, ולכן אנחנו מדווחים רק את מה שכל צד מפרסם. המסקנה המעשית פשוטה: אם קיבלתם 134 ומישהו אמר לכם שזה רחוק מפטור, בדקו על איזה סולם הוא מסתכל.
ומה אם יש לי TOEFL, IELTS או SAT?
אפשר להסתמך עליהם, אבל ההמרה משתנה בין מוסדות. אוניברסיטת חיפה היא היחידה מבין השש שמפרסמת טבלת המרה מלאה, והיא זו:
| רמה | אמירנט / פסיכומטרי | TOEFL | IELTS | CEFR | SAT |
|---|---|---|---|---|---|
| פטור | 134 ומעלה | 100 | 7.5 | C1 | 670 |
| מתקדמים ב' | 120 עד 133 | 90 | 6.5 | B2 | 600 |
| מתקדמים א' | 100 עד 119 | 80 | 6 | B1 | 500 |
| בסיסי | 85 עד 99 | 70 | 5.5 | A2 | 450 |
אוניברסיטת תל אביב מפרסמת רק המרת SAT, ובמספרים אחרים לגמרי: מתקדמים א' 350 עד 376, מתקדמים ב' 377 עד 437, פטור 438 ומעלה. שתי הטבלאות אינן מתיישבות זו עם זו, ולכן אין טעם להסתמך על טבלת המרה של מוסד אחד כשנרשמים למוסד אחר. הבדל נוסף שכדאי להכיר: תל אביב כותבת במפורש ש"ציון במבחן ה-ACT אינו קביל לקביעת רמת אנגלית", בעוד רייכמן מונה את ACT בין המבחנים שאפשר להגיש לבקשת סיווג, בכפוף לשיקול דעת יחידת האנגלית.
מי לא יקבל פטור גם עם 134?
שלושה מקרים, וכולם מופיעים בעמודים הרשמיים. הראשון: בבית הספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן, לפי הערה בעמוד מיון הרמות, "סטודנטים ... לא זכאים לפטור מלימודי אנגלית", ובעלי 120 ומעלה משובצים לרמת מתקדמים ב'. ציון 145 לא עוזר שם.
השני: החלטת המועצה להשכלה גבוהה, כפי שהמכללה האקדמית תל אביב יפו מנסחת אותה, מחייבת ש"כל סטודנט ילמד לפחות שני קורסים בשפה האנגלית במהלך לימודיו לתואר בוגר, גם אם התחיל את לימודיו במכללה ברמת הפטור". בעל פטור לא ילמד קורסי שפה, אבל כן שני קורסי תוכן באנגלית, שנחשבים לנקודות זכות בתואר.
השלישי נוגע למי שעובר מוסד. אוניברסיטת בן גוריון מכירה בקורס מתקדמים ב' שנלמד באוניברסיטה מוכרת אחרת, ומחריגה במפורש ארבעה מוסדות: האוניברסיטה הפתוחה, אריאל, רייכמן ותל חי. אוניברסיטת תל אביב מכירה בקורס חיצוני רק בציון 60 לפחות (70 במדעי הרוח ובחינוך) ובאישור היחידה ללימודי שפות, ומבהירה שפטור שהושג במוסד אחר "על-סמך בחינה בלבד" אינו מקנה פטור אצלה. סטודנט שמתכנן מעבר צריך לברר את זה לפני שהוא משלם על הקורס.
אוניברסיטת בן גוריון מכירה בקורס פטור באנגלית מאוניברסיטאות אחרות "מלבד: האוניברסיטה הפתוחה, אריאל, רייכמן ותל-חי" (עמוד קורסי האנגלית של אוניברסיטת בן גוריון).
אז מה עושים עם זה בפועל?
שלושה מספרים מסכמים את כל העמוד. ראשית, 134 הוא הרף בכל מקום, והחציון של נבחני אמירנט הוא כ-101, כלומר פער של 33 נקודות בין הנבחן האמצעי לפטור. שנית, כ-11% מהנבחנים מגיעים ל-134, כך שמי שמגיע נמצא בעשירון העליון בערך. שלישית, כל היבחנות חוזרת עולה 315 שקלים ומחייבת המתנה של 35 יום לפחות, ולפי הדוח של מאל"ו היבחנות שנייה מוסיפה בממוצע 1.3 נקודות בלבד.
המסקנה המעשית היא לא "להיבחן עוד פעם". שלוש נקודות אפשר לגרד בטכניקה; 33 נקודות הן רמת אנגלית אחרת. הבחינה בודקת הבנת הנקרא ואוצר מילים, ואת שניהם בונים בשימוש יומיומי בשפה, לא בערב אחד לפני המועד. וכדאי לזכור שגם מי שמגיע לפטור עדיין ילמד לפחות שני קורסי תוכן באנגלית, יקרא ביבליוגרפיה באנגלית לאורך כל התואר, ובסוף יחפש עבודה בשוק שבו, לפי סקר הלמ"ס, יותר מועסקים זקוקים לאנגלית מאשר למתמטיקה. הפטור הוא לא סוף הסיפור, הוא רק הכרטיס הראשון.
שאלות נפוצות
מאיזה ציון מקבלים פטור מאנגלית באוניברסיטה?
134 ומעלה, בכל ששת המוסדות שנבדקו: תל אביב, בר אילן, חיפה, בן גוריון, רייכמן והמכללה האקדמית תל אביב יפו. הציון יכול להגיע מפרק האנגלית בבחינה הפסיכומטרית או מבחינת אמירנט, שמאל"ו מדגיש שהיא נמדדת על אותו סולם 50 עד 150 ושהציונים בה שקולים. מי שלא הגיע ל-134 יכול להשיג את הפטור גם בסיום מוצלח של קורס מתקדמים ב'.
איזה ציון צריך רק כדי להתחיל ללמוד לתואר?
כאן המוסדות נפרדים לגמרי. אוניברסיטת תל אביב דורשת מתקדמים א', כלומר 100 לפחות, ומי שמסווג לטרום בסיסי נדחה אוטומטית, גם אם כבר קיבל הודעת קבלה על תנאי אנגלית. אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן גוריון מציבות את הרף על 85, כלומר רמת בסיסי, וחיפה מוסיפה שמי שקיבל 50 עד 84 יכול להתקבל בתנאי שיגיע לרמת בסיסי עד סוף שנה א'. באוניברסיטת רייכמן אין רף חוסם כלל, אבל מי שלא הציג ציון סיווג עד 30 בספטמבר משובץ אוטומטית לרמת טרום בסיסי. אותו ציון 90 פותח דלת בבאר שבע ובחיפה וסוגר אותה בתל אביב.
כמה קורסי אנגלית אצטרך ללמוד בתואר?
זה נגזר ישירות מהציון. 134 ומעלה: אפס. 120 עד 133: קורס אחד, מתקדמים ב', שהוא גם זה שמעניק את הפטור. 100 עד 119: שניים. 85 עד 99: שלושה. מתחת ל-85: ארבעה ומעלה. לפי היקפי השעות שמפרסמות בן גוריון והאקדמית תל אביב יפו, בסיסי הוא 6 שעות סמסטריאליות ומתקדמים א' ומתקדמים ב' 4 כל אחד, כך שמי שמתחיל ברמת בסיסי לומד 14 שעות סמסטריאליות של אנגלית לפני שהוא מגיע לפטור, ומי שמתחיל בטרום בסיסי כ-20.
מה קורה אם לא מסיימים את חובת האנגלית בזמן?
בבר אילן, בבן גוריון ובאקדמית תל אביב יפו המועד האחרון הוא סוף שנה ב', ומי שלא עמד בו רשאי להירשם רק לקורסי אנגלית עד שיסיים, כלומר התואר נעצר. ברייכמן החובה היא להגיע לרמת בסיסי עד סוף שנה א', אחרת אין מעבר לשנה ב', ולפטור עד סוף השנה שלפני האחרונה בתואר. באוניברסיטת חיפה הנתיב המלא מטרום בסיסי עד פטור אורך ארבעה סמסטרים. בכל המקרים מדובר בחסימה מנהלית, לא בקנס: הקורסים ממשיכים לחכות.
האם קורס מתקדמים ב' שלמדתי במוסד אחד מוכר במוסד אחר?
לא תמיד, וזה הפרט שהכי מפתיע סטודנטים שעוברים מוסד. אוניברסיטת בן גוריון מכירה בקורס מתקדמים ב' שנלמד באוניברסיטה מוכרת אחרת, ומחריגה במפורש ארבעה מוסדות: האוניברסיטה הפתוחה, אריאל, רייכמן ותל חי. אוניברסיטת תל אביב מכירה בקורס חיצוני בציון 60 לפחות, ובמדעי הרוח ובבית הספר לחינוך בציון 70 לפחות, ובתנאי שהיחידה להוראת שפות אישרה את הקורס; היא גם מבהירה שפטור שהושג במוסד אחר על סמך בחינה בלבד אינו מקנה פטור אצלה. כדאי לברר לפני שנרשמים לקורס, לא אחרי.
האם 134 תמיד מספיק, גם אם קיבלתי אותו?
כמעט תמיד, אבל לא תמיד. בבית הספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן, לפי עמוד מיון הרמות של האוניברסיטה, סטודנטים אינם זכאים לפטור מלימודי אנגלית בשום ציון, ובעלי 120 ומעלה משובצים לרמת מתקדמים ב'. ובנוסף, החלטת המועצה להשכלה גבוהה מחייבת כל סטודנט לתואר ראשון ללמוד לפחות שני קורסים בשפה האנגלית במהלך התואר, גם אם התחיל ברמת פטור; במקרה כזה אלה יהיו קורסי תוכן באנגלית ולא קורסי שפה.
מחקרים קשורים
כמה אנשים בכלל מגיעים ל-134, ומה הממוצע והחציון בבחינה, נמצא בציוני אמירנט. המספרים של פרק האנגלית בפסיכומטרי, הבחינה שאמירנט מחליפה, נמצאים בציון האנגלית בפסיכומטרי. איך רף ה-134 הפך לשער הכניסה להשכלה גבוהה מוסבר ב134 באנגלית: הציון שמחליט מי נכנס לאוניברסיטה, ולמה אנגלית הפכה למיומנות חובה גם אחרי התואר נמדד ביותר עובדים בישראל זקוקים לאנגלית מאשר למתמטיקה.