כמה ישראלים מדברים אנגלית? מה שהמדינה מדדה, ומתי מדדה לאחרונה
כל המחקרים בעמוד הזה מודדים אנגלית דרך מבחן: פסיכומטרי, אמירנט, בגרות, PISA. יש מקור אחד שעושה משהו אחר, ומעט מאוד אנשים פתחו אותו: הלמ"ס שאל ישראלים מה רמת האנגלית שלהם, וצילב את התשובה עם ההשכלה, המגזר, הגיל והשכר שלהם. התמונה שמתקבלת שונה מזו של המבחנים, ולא באופן שנוח.
כמה ישראלים מדווחים שהם מדברים אנגלית טוב?
סקר מיומנויות בוגרים הוא הגרסה הישראלית של סקר PIAAC של ה-OECD, והוא נערך כאן על ידי הלמ"ס יחד עם ראמ"ה. הוא מכסה את האוכלוסייה הבוגרת בגילי 16 עד 65 וכולל כ-1,400 משתנים, ובתוכם שלוש שאלות פשוטות על אנגלית: מה רמת הידיעה שלך בדיבור, בקריאה ובכתיבה. התשובות מציירות מדינה שמחולקת כמעט בדיוק לחצי. 28% מדווחים על דיבור ברמה טובה מאוד ועוד 23% על רמה טובה. מנגד, 16% מגדירים את רמתם חלשה ו-13% אומרים שאינם יודעים לדבר אנגלית כלל.
הסדר בין שלוש המיומנויות עקבי וצפוי: קריאה ראשונה, דיבור אחריה, כתיבה אחרונה. הלמ"ס מנסח את הכתיבה בזהירות ובמפורש, "פחות ממחצית המשיבים בסקר", וזה בדיוק הפער שמערכת חינוך שנבחנת על הבנת הנקרא מייצרת: קוראים אנגלית כל יום בלי לשים לב, ומדברים או כותבים אותה רק כשמישהו מכריח.
שיעור המדווחים על רמה טובה או טובה מאוד, לפי מיומנות
לפי סקר מיומנויות בוגרים של הלמ"ס (2014-2015), 28% מהישראלים בגילי 16 עד 65 מדווחים על אנגלית מדוברת ברמה טובה מאוד ועוד 23% על רמה טובה, בעוד 13% מדווחים שאינם יודעים לדבר אנגלית כלל.
איפה באמת עובר הפער באנגלית המדוברת?
כאן הסקר עושה את הדבר שמבחן לא יכול לעשות, ולכן שווה לקרוא אותו לאט. הפער הגדול ביותר בין ישראלים באנגלית מדוברת אינו בין מגזרים, אינו בין צעירים למבוגרים ובוודאי אינו בין גברים לנשים. הוא בהשכלה, והוא עצום: 54% ממי שהשכלתו נמוכה מהשכלה תיכונית מדווחים שאינם יודעים לדבר אנגלית כלל, לעומת 4% בלבד מבעלי השכלה על-תיכונית וגבוהה. חמישים נקודות אחוז, בתוך אותה מדינה ואותו דור.
| רמת השכלה | טובה מאוד | טובה | בינונית | חלשה | אינו יודע כלל |
|---|---|---|---|---|---|
| נמוכה מהשכלה תיכונית | (3%) | (5%) | 11% | 26% | 54% |
| השכלה תיכונית | 20% | 23% | 23% | 21% | 13% |
| על-תיכונית וגבוהה | 39% | 27% | 18% | 12% | 4% |
אפשר לומר שזו פשוט השכלה, ושמי שלמד יותר יודע יותר הכל. הסקר בודק גם את זה, ומוצא שהקשר עובר דרך מיומנות ולא דרך תעודה: בקרב מי שנמצא ברמות 4 ו-5 באוריינות קריאה, 61% מדווחים על אנגלית מדוברת ברמה טובה מאוד; בקרב מי שנמצא ברמה 1 ומטה, 11% בלבד. אנגלית מדוברת היא מיומנות שמצטברת על גבי מיומנויות אחרות, וזה בדיוק מה שהופך אותה לקשה לסגירה בקורס קצר.
"אינם יודעים לדבר אנגלית כלל": כל החתכים שהסקר מפרסם
54% מהישראלים שהשכלתם נמוכה מהשכלה תיכונית מדווחים שאינם יודעים לדבר אנגלית כלל, לעומת 4% מבעלי השכלה על-תיכונית וגבוהה (הלמ"ס, סקר מיומנויות בוגרים 2014-2015, תרשים 7).
האם יש פער בין גברים לנשים באנגלית מדוברת?
אין, וזה ממצא ששווה לעצור עליו. הלמ"ס כותב את זה במילים מפורשות: "לא נמצא הבדל בין גברים לנשים ברמת השליטה בדיבור באנגלית". ההתפלגות כמעט חופפת לאורך כל חמש הרמות, וההפרש הגדול ביותר בין הקבוצות הוא ארבע נקודות אחוז ברמה הבינונית.
| רמת דיבור | גברים | נשים | הפרש |
|---|---|---|---|
| טובה מאוד | 29% | 26% | +3 |
| טובה | 22% | 24% | -2 |
| בינונית | 18% | 22% | -4 |
| חלשה | 17% | 15% | +2 |
| אינו יודע לדבר כלל | 14% | 12% | +2 |
עכשיו השוו את זה לבחינה. בפסיכומטרי, תחום האנגלית הוא דווקא התחום עם פער המגדר הגדול ביותר, כפי שמראה הניתוח של ציון האנגלית בפסיכומטרי. שני הממצאים לא סותרים זה את זה, אבל ההסבר לכך חשוב: הסקר שואל את כל האוכלוסייה, והבחינה נבחנת רק על ידי מי שבחר לגשת אליה. מאל"ו עצמו מציע שברירה כזו היא חלק מההסבר לפער המגדרי אצלו. כשמודדים את כולם, הפער נעלם.
כמה שווה אנגלית מדוברת בשכר?
הסקר מצליב את רמת האנגלית עם השכר בפועל, וזה החלק שהופך אותו ממדד חינוכי למדד כלכלי. בקרב מועסקים יהודים, השכר הברוטו הממוצע לשעה עומד על 72 ש"ח למי שרמת הדיבור שלו באנגלית טובה מאוד, לעומת 41 ש"ח למי שאינו יודע לדבר אנגלית כלל. זה פי 1.76, אבל זה פער גולמי: מי שמדבר אנגלית טוב גם למד יותר, גם עובד במקצועות אחרים, וגם נולד לעיתים במקום אחר.
שכר ברוטו ממוצע לשעה לפי רמת הדיבור באנגלית, מועסקים יהודים
לכן הלמ"ס עשה את הדבר הנכון ובדק את הקשר גם בנטרול מין, רמת דתיות, אוריינות קריאה, משלח יד, ארץ לידה, מוכנות ללמידה וותק בשוק העבודה. הפער מצטמצם, אבל הוא לא נעלם. בקרב בעלי השכלה על-תיכונית וגבוהה, דיבור באנגלית ברמה טובה מאוד שווה 19% יותר מדיבור ברמה חלשה, וכתיבה ברמה טובה מאוד שווה 28% יותר מכתיבה חלשה. ובקרב בעלי השכלה נמוכה, המספר מפתיע לטובה: שליטה טובה מאוד, ואפילו שליטה בינונית בלבד בדיבור, מתקשרת לשכר גבוה בכ-20% לעומת מי שאינו יכול לדבר אנגלית כלל.
בקרב מועסקים יהודים, השכר הברוטו הממוצע לשעה הוא 72 ש"ח למי שדיבורו באנגלית טוב מאוד לעומת 41 ש"ח למי שאינו מדבר אנגלית כלל, ובנטרול יתר המשתנים דיבור טוב מאוד עדיין שווה 19% יותר משכר של דיבור חלש (הלמ"ס, 2014-2015).
השורה האחרונה היא החשובה מכולן למי שמתלבט אם בכלל שווה להתחיל. היא אומרת שהקפיצה הכלכלית הגדולה ביותר אינה מהרמה הטובה לרמה המצוינת, אלא מ"בכלל לא" ל"בינונית". זו קפיצה של חודשים של תרגול דיבור, לא של שנים.
למה המספרים האלה הם מ-2015, ומה זה אומר?
וכאן מגיע הממצא השני של העמוד הזה, והוא לא מספר אלא תאריך. הנתונים נאספו ב-2014-2015 והודעת האנגלית פורסמה באוקטובר 2017. מאז לא פורסמה מדידה ממשלתית חדשה של רמת האנגלית בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל. כלומר כל דיון על האנגלית של כוח העבודה הישראלי, כולל דיונים על הייטק, על פריפריה ועל תעסוקת מבוגרים, נשען היום על תצלום בן עשור.
זה חשוב במיוחד משום שהעשור הזה לא היה סטטי. הוא כלל מעבר של חלק ניכר מהעבודה לזום ולאנגלית כתובה, כניסה של תרגום אוטומטי לכל טלפון, שנתיים של שיבושים במערכת החינוך, ועלייה חדה בצריכת תוכן באנגלית. חלק מהשינויים האלה מושכים למעלה וחלק למטה. בלי מדידה חדשה, אף אחד לא באמת יודע לאן.
מה שכן אפשר לומר הוא שהמדידות שכן מתעדכנות מצביעות על אותה תמונה בסיסית. בבחינת אמירנט של 2025, כפי שמראה ניתוח ציוני אמירנט, רק כ-11% מהנבחנים מגיעים לציון הפטור. במדד EF EPI לשנת 2025 ישראל מדורגת במקום 46 בעולם, כמפורט בניתוח רמת האנגלית בישראל. אלה אוכלוסיות שונות ומדדים שונים, ולכן אי אפשר לחבר ביניהם למספר אחד, אבל הכיוון שהם מתארים דומה לזה של הסקר: מדינה שקוראת אנגלית טוב, מדברת אותה פחות טוב, ומחלקת את היכולת הזו בצורה לא שווה במיוחד.
שאלות נפוצות
כמה ישראלים מדברים אנגלית?
לפי סקר מיומנויות בוגרים של הלמ"ס, שנערך ב-2014-2015 ופורסם באוקטובר 2017, 28% מהישראלים בגילי 16 עד 65 מדווחים שרמת הדיבור שלהם באנגלית טובה מאוד ועוד 23% מדווחים על רמה טובה, כלומר כמחצית מהאוכלוסייה. בקצה השני, 13% מדווחים שאינם יודעים לדבר אנגלית כלל ועוד 16% מגדירים את רמתם חלשה. חשוב לזכור שמדובר בדיווח עצמי ולא במבחן.
מי בישראל לא מדבר אנגלית בכלל?
הפער הגדול ביותר הוא בהשכלה, לא במגזר ולא בגיל. 54% ממי שהשכלתו נמוכה מהשכלה תיכונית מדווחים שאינם יודעים לדבר אנגלית כלל, לעומת 13% מבעלי השכלה תיכונית ו-4% בלבד מבעלי השכלה על-תיכונית וגבוהה. לשם השוואה, בקרב האוכלוסייה הערבית השיעור הוא 28% ובקרב האוכלוסייה היהודית 8%, בקרב חרדים 19%, ובקרב בני 55 עד 65 הוא 21% לעומת 9% בקרב בני 16 עד 34.
האם יש פער בין גברים לנשים באנגלית מדוברת?
לא. הלמ"ס כותב במפורש שלא נמצא הבדל בין גברים לנשים ברמת השליטה בדיבור באנגלית: 29% מהגברים ו-26% מהנשים מדווחים על רמה טובה מאוד, ו-14% מול 12% מדווחים שאינם מדברים כלל. זה מעניין דווקא משום שבבחינה הפסיכומטרית תחום האנגלית הוא זה עם פער המגדר הגדול ביותר. דיווח עצמי של כלל האוכלוסייה ומבחן שניגשת אליו אוכלוסייה נבחרת מודדים שני דברים שונים.
כמה שווה אנגלית מדוברת בשכר בישראל?
בקרב מועסקים יהודים, השכר הברוטו הממוצע לשעה עומד על 72 ש"ח למי שרמת הדיבור שלו באנגלית טובה מאוד, לעומת 41 ש"ח למי שאינו יודע לדבר אנגלית כלל. זה פער גולמי, ולכן הלמ"ס בדק אותו גם בנטרול מין, רמת דתיות, אוריינות קריאה, משלח יד, ארץ לידה, מוכנות ללמידה וותק בשוק העבודה. גם אחרי הנטרול, בקרב בעלי השכלה על-תיכונית וגבוהה, דיבור ברמה טובה מאוד שווה 19% יותר מדיבור ברמה חלשה, וכתיבה ברמה טובה מאוד שווה 28% יותר מכתיבה חלשה.
באיזו מיומנות באנגלית הישראלים חזקים יותר, קריאה או דיבור?
קריאה, ואחריה דיבור, ורק בסוף כתיבה. 55% מדווחים על קריאה ברמה טובה או טובה מאוד, 51% על דיבור, ו-46% על כתיבה. הלמ"ס עצמו מציין ש-46% הם פחות ממחצית המשיבים. הסדר הזה הגיוני בהינתן מערכת חינוך שנבחנת בעיקר על הבנת הנקרא, ובהינתן שכל מי שגולש באינטרנט קורא אנגלית מדי יום גם בלי להתכוון.
מתי נמדדה לאחרונה רמת האנגלית של מבוגרים בישראל?
ב-2014-2015. סקר מיומנויות בוגרים, שהוא הגרסה הישראלית של סקר PIAAC של ה-OECD, נערך בישראל על ידי הלמ"ס יחד עם ראמ"ה בסבב השני של הסקר, והודעת האנגלית פורסמה באוקטובר 2017. מאז לא פורסמה מדידה ממשלתית חדשה של רמת האנגלית בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל. כלומר, כל דיון ציבורי על האנגלית של כוח העבודה הישראלי נשען היום על נתונים בני עשור.
מחקרים קשורים
הפער בין מה שישראלים קוראים למה שהם מסוגלים להגיד מנותח בפער הקריאה מול הדיבור. התשואה של אנגלית בשוק העבודה הישראלי מפורטת בפרמיית השכר של האנגלית, והפער בין המגזרים לאורך מערכת החינוך נמדד בפער האנגלית במגזר הערבי. מי שמעוניין בציון שמחליט על פטור מאנגלית באוניברסיטה ימצא את הכללים של כל מוסד בפטור מאנגלית באוניברסיטה.
ארבע מגבלות, וכולן משמעותיות. ראשית, כל רמות השליטה בעמוד הן דיווח עצמי, לא מבחן: אנשים מעריכים את עצמם, והערכה עצמית מושפעת מציפיות הסביבה, ולכן אין להשוות אותה ישירות לציון אמירנט או למדד EF EPI, שנמדדים על אוכלוסיות אחרות לגמרי. שנית, הנתונים נאספו ב-2014-2015 והם הפרסום הרשמי העדכני ביותר בנושא; כל השוואה למצב היום היא הסקה ולא מדידה. שלישית, ערכים שהלמ"ס סימן בסוגריים הם אומדנים בעלי מהימנות נמוכה והם מסומנים ככאלה גם כאן. רביעית, כל "פער" ו"סכום" בעמוד הוא חיסור או חיבור של אחוזים שפורסמו, חושב כאן ומסומן ככזה; ניתוח השכר המנוטרל בוצע בידי הלמ"ס עבור יהודים בלבד, מכיוון שמגבלות סטטיסטיות מנעו ניתוח מקביל עבור האוכלוסייה הערבית, ודוברי אנגלית כשפת אם הוצאו ממנו במפורש. ניתן להשתמש בנתונים ובתרשימים בציון המקור: SpeakBase Research, עם קישור לעמוד זה.